יום לפני טיפול...........

תמיד חושבת יותר על יתרונות הטיפול ואיך זה מקדם אותי וגם איך שלא.. לאחרונה בגלל התהומות של ייאווש וכאב בלתי נסבלת ומחשבות על מוות אני שואלת את עצמי יותר ויותר "בשביל מה?" ברור שמקווים שאמצא שקט יותר בראש אבל באיזה מחיר? שוחחתי עם המטפלת הרבה על זה.. והיא תמיד אומרת לי שהיא איתי בכל מה שאחליט.. ואולי תגידו שאני מחפשת תרוצים לברוח.. ואולי תגידו שאני רוצה לחבל את הטיפול ואולי תגידו שיש כוח ברצון ובכך שאני מתנגדת כל כך אני גורמת למימוש רצוני.. ואולי ואולי.. ובסוף היום אני זו שצריכה להחליט ואתם יודעים מה? מרוב התלות במטפלת, אפילו אם נגיד ארצה לעזוב ,אני לא מסוגלת מרוב תלות ופחד להיות לבד.. ובטח כתבתי את כל זה פעם כאן.. אבל עדיין אני לא יודעת מה שנכון..

ינשוף יקרה, את מה שכתבת, גם אני מרגישה...בשביל מה? מה הושג מה לא? וגם לי היא אומרת איתך בכל החלטה שתחליטי...גם אני חיפשתי תירוצים לברוח ולא הייתי בטוחה שזה תרוץ... וכן, מרוב תלות במטפלת לא מסוגלת מהפחד להיות לבד...כאילו המילים שלי. מדהים כמה הזדהות מרגישה איתך כרגע. וכן, הכל נאמר אבל ההרגשה, אוי ההרגשה כל כך כל כך מוחשית....ועדיין לא יודעת מה הנכון.... צריך לנסות לשאת את האי וודאות :( כך וודאי הייתה אומרת...קשה לבצע, יודעת. איתך, מיכל.

וגם ואולי הכי.. אני לא מוצאת תמיכה מספקת לבין הטיפולים כדי להתמודד עם מה שיש..

הי ינשוף יקרה, זה בסדר להמשיך גם בלי לדעת למה עכשיו. חיבוק, סוריקטה