להיפתח ולשתף........................
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הי אודי, אתה יודע שלאחרונה שמתי לב שהפסיכולוגית הנרדמת שלי היא ממש אישה. היא מתאימה את החולצה לנעליים והחליפה את התיק השחור והמשעמם לתיק בורדו יפה. וואי , כמה שאני מקנאה. חלום חיי להיות אישה אמיתית כזאת כמוה. איזה מהממת שהיא. גדלה לי ככה מול העיניים. אוף, מה עובר עליי בכלל? סיפרתי לה בפגישה האחרונה על הפחד שלי מבדיקות ועל הלידה הקשה שעברתי וכמה שהרגשתי לבד. והפנים שלה נהיו עצובות כאלו. יפה, לפחות היא לא נרדמה. אני רוצה להמשיך לדבר איתה על זה. ובסיום הפגישה שלחתי לה הודעה מה יקרה שהיא תלד. כי היא צעירה וכו'... היא אמרה שהיא לא מתכננת ההיעדרות ממושכת בזמן הקרוב. אני צריכה שהיא תישאר כאן, כי אני צריכה לדבר איתה ולספר לה דברים. אני באמת מתחילה לספר לה דברים אישיים.
אלופה! טוב שאת נפתחת ומשתפת...מקווה שזה יוצר קרבה יותר ויותר...בהצלחה יקרה!😍
הי מיקה, אהבתי 'הפסיכולוגית הנרדמת'. כאילו מישהו צריך (ואולי כבר עשה, גם אם לא קונקרטית) בך בפנים לתת לה נשיקה, שתתעורר ויחול בה פלא כמו באגדות. זו לא באמת אגדה. מרגש אותי מאד לשמוע על היקשרות הדרגתית. שלך, סוריקטה
יוו סוריקטה, אבוי לי אם ארצה לנשק אותה אגב, היא דווקא ממש אישה נאה. יש לה חמידות כזו, שהיא נדמת לי כילדה מפחיד לי קצת, את יודעת...שלא אפתח אליה כאלו רגשות.
הי מיקה, לא לזה התכוונתי, אבל לקחת את זה לשם. בכל אופן, למה אבוי? מותר לרצות. לא חייבים לממש את זה. וגם לא עושים את זה. את גם יכולה לרצות להיות נסיך. אז מה. את יודעת, מדברים על זה. סוריקטה
הי מיקה, אני משער - כמו שכתבו לך - שיש קשר בין הדיבור האישי יותר לבין תחושת החיות. יש קשר. אודי