חשבתי שנפגש לפני שתסע...בסוף נאלצתי לבטל..

ועכשיו אצטרך לחיות עם הגעגוע שאתה אוהב אודי..ואני לא אוהבת..רעב זה בהחלט בריא כשהוא בא בזמנים שהוא נחוץ..אם הוא בא הרעב למשהו אחר ואינך מבין זוהי אכילה רגשית וזאת בעיה..למדתי מהו רעב שזה טוב..אבל קשה. לא מצליחה להסביר כל כך...אז שוב..תלות..אוףף למה זה כל כך קשה להבין שלא נתראה חודש שלם..חודש! זה הרבה זמן. הרבה מידי זמן עבורי....פשוט עצוב לי..יודעת שתחזור יודעת שהיא זקוקה לזה..יודעת שזה חג ..זה חג שאני שונאת..תקופה שאני שונאת והיא נוסעת ולא יוצא ממש להפרד בפגישה שהייתה אמורה להתרחש. בגללי..אני אשמה..וזה מבאס. לא רוצה להפרד או לומר זהו. יודעת שתחזור. מפנימה כבר שהיא פה. ובכל זאת מרגישה תינוקת קטנה שמושכת בשמלה של אמא שלא תסע....אוףףףףףףף דווקא בפגישה האחרונה דובר על חוזקות ודברים טובים שהתקדמו....ועכשיו האם אלך שוב אחורה???? הרבה שנים.. הרבה זמן. הכרנו לפני 8 שנים..אציין בעוד יומיים 8 שנים אצלה...יום הולדת נוסף להכל.....ועדיין...כמה שנים אוףףףףף.

הי מיכל, באיחור קל - יומולדת שמח! סוריקטה

סוריקטה יקרה, כן..את הזכרת אותי בקשר ליום הזה😁 תודה

וואו מיכל, חודש זה באמת הרבה זמן. זה באמת קשה. גם אני לא אוהבת את פסח, וגם אני חוטאת באכילת רגשית. נכון שתמיד רעבים בפסח? כי תכלס אין מה לאכול ומצה זה לא טעים ולא משביע. וגם משמין. איזה כיף שיש לך מטפלת חמודה ושאת מתגעגעת אליה. זה כיף שיש מישהו כזה להתגעגע אליו. מותר לך לסמס שהיא בחופש? יש לך תמונה שלה שאת יכולה להסתכל כשאת מתגעגעת? אם לא, אז שלא תיסע ודי. מותר לרצות את זה. אוף, זה לא בשליטתנו אהה? סתם שתדעי, שהקשר שלך עם המטפלת שלך הוא סוג של מודל עבורי לקשר שאני רוצה עם הפסיכולוגית הנרדמת שלי. את מהווה מודל עבורי. כי את אישה רגישה ויש בך משהו מאוד מכיל ואני גם חושבת שאת בנאדם עם הרבה נתינה.

מיקה יקרה, וואו... יש קשר מצויין עם המטפלת, נכון...זה קשה לאללה. .היא לא נראה לי כל כך מבינה בעינייני דתיים בחגים היא חילונית כזו ממש...אבל רוצה להבין....מי יכול להבין? נקיונות והכשרה, החלפת כל הכלים פלוס החלפת כל מוצרי המזון בבית לגמריי...להתחיל כאילו בית חדש. וכן, רעב תמידי כלום לא משביע באמת! ומאמינה שזה יגיע אצלך קשר כזה, אולי היא יפיפיה נרדמת שהערת כמו שאמרה סוריקטה החכמה שלנו😁 וואו על איך שאת חווה אותי, תודה שכתבת את זה! אני מרגישה שאת אדם שבקלות יכולתי להתחבר איתך. כל ה"נשיות" ממש כמוני. המטפלת שלי ממש נשית ברמות על. תמיד בגדים יפים כל פעם בגד שלא ראיתי. מטופחת,יפה ורזה ממש...לקנא. אני לא מסוגלת עדיין להרגיש נשית..יותר משהו ילדי כזה..בן/בת. לכיוון הינקות לפעמים... למרות שירדתי הרבה במשקל והיום נראית בסדר כזה.נלחמת על להראות רגיל ולא שמנה! הייתי שמנה כל חיי. יצא לי המון...חיבוק מתאים🤗 ממש אוהבת אותך כמה שניתן להבין דרך הוירטואלי.

ומיקה. לשאלותייך, לא מסמסת כשהיא בחופשה. יש תמונה בווטסאפ שלה. היא לא רשומה אם היא מחוברת וכו' שזה עדיף כי פעם הייתי מסתכלת. תודה יקרה😍

מיכלי זה קשה אין ספק אבל אני כבר מכירה אותך ואת תצאי מאוד מחוזקת .. כמו תמיד ובנתיים אנחנו כאן חיבוק

אביבוש...כן, השכל יודע הרגש עוד לא מפנים...באסה. תהיו פה. זה עוזר. תודה😍😗

הי מיכל יקרה, קוראת שוב את הודעתך, ונראה לי שמה שכתבתי קודם פחות מותאם אולי. את יודעת לזהות שאת מרגישה עכשיו געגוע? מה את בעיקר מרגישה? אולי כעס? החמצה? החמצה חתיכת מילה לפסח... גם מילה זו חתיכת מילה. טוב טוב השתגעתי. חודש זה הרבה זמן. כתבתי כבר פעם שהגעתי לפורומים של דוקוטורס לראשונה בחופש ראשון של הטיפול. בפסח (...) פסח, בינתיים, הוא מאד לא חג שלי. דווקא מרגישה בו את היעדר החירות, לצערי. ומיכל, גם אם תגיעי למקומות של פעם, להערכתי הם יחלפו יותר מהר ותבריאי מהם בסך הכל. באמת חתיכת באסה. ממש באסה. מבינה את האוף שלך. סוריקטה