באה והולכת .........
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
כבר כמה שבועות אולי בגלל החלקים הפחות מקובלים שאני מאפשרת להם מקום אני באה והולכת מכאן כותבת אבל לא באמת את מה שקשה לא יודעת שוב לא מרגישה שייכת מרגישה שרוצה לברוח מכאן אולי מעצמי הלב מכוסה בפיח שחור שדבוק אליו כמו צמיג לא מרפה הנשמה מכווצת הולכת ובאה רוצה קירבה רוצה שיראו אותי ופוחדת כל כך שלא יכאיבו אז סליחה שלא ממש מוצאת את עצמי כאן ובכלל שורה תחתונה עצוב לי כל כך וככל שעצוב בא לי יותר להכאיב ..
אביב יקרה רוצה להיות איתך רוצה את קרבתך לא אפגע... אקשיב כי אכפט לי ממך איתך תמיד.. ינשוף
תודה אהובה יודעת שאת איתי ואוהבת המון המון , חיבוק
הי אביב אהובה, מניחה שאת מדברת על חלקים תוקפניים. אולי תוקפניים מאד. קשה מאד איתם. קשה לראותם במראה. שהם חלק מאיתנו. את יודעת, שאלתי את רופא הנפש שלי - איך זה שאנשים חושבים שאני חמודה, ואנחנו בטיפול ראה ראינו את החלקים ההרסניים. הוא השיב, שהם מתחברים לחלקים הנחמדים שלי... בואי, איך שאת, סוריקטה
הי יקרה , אני עוד לא מאפשרת לעצמי לראות אותם יודעת מהעבר שהם תוקפנים לפי המטפלת רק כלפי אין לי מושג לא מרגישה אותם אבל יש להם נוכחות מוגברת בחיי תודה לך
רואים אותך..וקרובים, לא קרבה כואבת אלא אוהבת..שיהיה קל.מצאתי ברכה חדשה..חג קל. אמן
תודה מיכלי , הלוואי וזה יהיה חג קל
אביב אהובה, כמוך ואיתך... עצב תהומי כאב ופגיעה עצמית שלא פוסקת
עצוב לקרוא .. הלוואי והייתי מוצאת את הדרך שזה יהיה אחרת האמת שירה ששוב יש גם הצפה של התוכנית ההיא וזה קצת מוציא מאיזון ... שימרי עלייך יקרה , חיבוק
חיבוק
תודה אהובה חיבוק חזרה
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
