אודי אהוב וכולכם....

אודי ,אתה יודע ? ידעתי שתגיע היום... משונה... לא שאלתי את עצמי אם תחזור.. עכשיו כשאני כותבת לך פתאום עוברת לי המחשבה הי במבי זה בכלל לא מובן מאליו.. גם עם אמא צביה אודי, תאר לך.. נפגשנו בפעם האחרונה בשני ,כלומר, לא נפגשנו ברביעי וחמישי ומרגיש לי ממש בסדר..נשארתי שלמה .. :) וגם עם אמא צביה כזה ברור לי שניפגש היום.. אין לי את בור השחור בבטן ששואל מי אמר לך במבי שהיא תהיה ? שהיא בכלל חיה ? שתפגשו ? שהעולם לא יחרב... מרגיש לי רגוע..יגיע הערב ונפגש.. :) וכולכן..הי לכן... משונה.. מרגיש לי איתכן ממש קרוב.. אוהבת אתכן ומחבקת .. וקראתי את ההודעה של הילה.. לא מסוגלת עדיין לכתוב לה ..מוצפת... כל כך כל כך היתה חסרה לי.. כל כך דאגתי לה... ממש גרד לי בעור.. כל כך.. כל כך דאגתי לה.. גם הייתי במשהו לא סגור.. גרד לי בעור השאלה אם סיימה את הלימודים? מה קורה עם הילדים שלה והקשר שלה איתם.. היא כל כך נלחמה.. אני מוצפת.. לא מסוגלת עדיין לדבר איתה..אני מוצפת... כנראה יש בי גם זעם עליה... איך היא היתה מסוגלת כך להיעלם מהרגע להרגע ולא לומר מילה... אודי... אולי לא תעלה את ההודעה שלי ? אולי הייתי צריכה לפנות ישירות להילה ? אודי.. אני לא מסוגלת... אתה יכול להבין אותי ? אני מרגישה שאתה מבין אותי.. אני אוהבת אותך אודי... אודי ? לא יודעת למה... אני צריכה שתשמור עלי... טוב אודי ? שלך-במבי.