אודי יקר.
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
מקווה שנהנית ושמחה שחזרת ..מתארת לעצמי כמה עמוס אחרי חופש...במיוחד אחרי חג . אפשר להיות כאן . אפשר שתהייה איתנו קצת קשה ,היה מאוד מאוד קשה היום פלאשבקים נוראיים בורות שחורים וחלקים קטנים קטנים ולא מוכרים ... עדין מתחבאים במקום הבטוח של אז .... אודי...בבקשה יש לך מילים ,או מנגינה שיקרקעו ... כבר מזמן לא הייתי במקום כל כך קשה ...כל כך ראשוני עד שכואב לי הטבור... אלוהים יודע שנאבקתי בו גם שהייתי עולל זה לא ממש עזר ... וכמה צעקתי לאמא שתבוא... עצוב לי אודי כל כך עצוב .... כל השבוע האחרון באי שקט לא מובן שיתפוצץ לי היום בפנים ... סליחה אודי שזאת קבלת הפנים..ותודה על היותך
לקריאה נוספת והעמקה
הי אביב, זה בסדר גמור. זו תקופה לא פשוטה, החגים. ימי הזיכרון. הזיכרון... הכאב שמתערבב ומציף... אבל זה חלק מהחיים. חלק מהשלם. אודי