יום השואה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
נחמץ לבי. הי, אחלוק מעט. אחי, שאני אוהבת, פרסם בעולם הגדול תמונה של אמא שלנו, הזקנה והמוזנחת, אך מחייכת, עם בנו. הוא רשם שעבורה (אמא שלו, ניצולת שואה) זה ניצחון לפגוש את הנכדים לעתים מזומנות. אין אני בטוחה עד כמה נכון. אך יש בזה אמת מסוימת, לפחות כשהיו קטנים יותר. מאידך, עבורי - הניצחון שלה הוא הרס החיים שלי, היעדר המשכיות ביולוגית מכיווני, הלא ראוי. אמא פרנואידית. אין לה מושג שתמונתה פורסמה, ולו ידעה - אלליי. אנשים שלחו לבבות והקיפו את המשפחה המקסימה. ואני - שותקת. לא ישנתי הלילה. סוריקטה
יקרה שלי עצוב כואב ואת יקרה ממשיכה את השרשרת .. שורדת ...ומנצחת בדרכך אתך מחבקת ....
הי אביב, אנ'לא יודעת עד כמה אני ממשיכה את השרשרת. כאילו אצלי היא נקטעה. כך אני מרגישה... ואולי כן ממשיכה, אבל בשביל אחרים. אפקטי השואה לא תמו, לראייתי. סוריקטה
את אהובה עצרת את הרוע .. ניצחת אותה ..נכון שלא בהמשך ביולוגי טבעי ...אבל בחינוך ובטיפוח ילדים אחרים .. ואת אהובה ראוייה כל כך ראוייה והמילים של אודי פנינים לצווארך ... תודה אודי , כלכך מדייק ....
סוריקטה יקרה. עצוב...אני לא חושבת שהניצחון שלה זה ההרס שלך. .אין בכך שום ניצחון או הפסד. דרך חיים אומללה שפגעה גם בך... ויש בזה מהאמת שהילדים הם הניצחון. גם אני חושבת כך זה ניצחון של עם שלם. העם שלנו. את תורמת חלק מאוד נכבד בגידול ילדים פה! בארץ ישראל וזהו הניצחון גם שלך!!! החיים שלך למרות ועל אף הסבל הנורא. חיבוק אוהב. מיכל
הי מיכל, מרגישה שלפחות האמא פנימית ניצחה בכך שיש מספר הישגים משמעותיים בחיי אדם שלא הצלחתי להגיע אליהם. אני מטפלת בילדים של משפחות של הורים אינטליגנטיים במיוחד, וגם הכיוון הפוליטי שלהם די ברור. וס"ה יש להם תקשורת טובה איתי. והם בינתיים בחרו להישאר כאן בארץ. מי יודע, סוריקטה
סוריקטה אהובה כמח עצוב וכואב והלב נחמץ, כן! ואת אומרת לא עוד!!!! ומהמקום שעשו לך רע את משפיעה טוב על העולם (לא כמו אמא שהמשיכה עם הרוע) וזה הניצחון שלך - הצמחת חוליות אנושיות וטובות בשרשרת החלודה. איתך שירה
הי שירה, את כותבת כל כך יפה. כבר אמרתי, וכל פעם מרגש אותי מחדש. שלך, סוריקטה
אמת , זה בהחלט יום כואב ועצוב לכל המשפחות השכולות , גם אמי היא ניצולת שואה ,היא דור שני, היא לא מרבה לדבר על התלאות שעברו בני המשפחה בשואה ,ומבחינתה בהחלט עצם העובדה שהקימה משפחה זה נצחון לא קטן , אנחנו רק שני ילדים ויש לה 5 נכדים ו 8 נינים שהם כל עולמה, אי אפשר להאשים אותם על מה שנחשב עבורם עולם ומלואו , מבינה את הרגשות הכואבים שלך על ....ואת התסכול על מה שעשה אחיך , החסך שלך, את הרי יודעת שלא תוכלי לשנות אותה ולא את התגובות שלה , נסי לזכור שזה רק שלה.....לא שלך..... ואת מה שאת. גם אם לא מרוצה.......זה מה יש ! אייך אומרים את לא אחראית למה שהיא...... את מקסימה ונהדרת בכל דרך אפשרית , לפחות ממה שראיתי עד עכשיו , אם היא לא השכילה עד היום להעריך אותך.....על זה באמת צר לי מאוד אני וכל באי הפורום הזה .....בטוחה שכן מעריכים אותך ואת כל מה שאת עושה ותורמת לפורום הזה מאחלת לך שיעבור יותר קל וקבלי חיבוק מעודד ממני חטוליתוש
נו טוב, חטוליתוש, את יודעת שאני אוהבת אותך. תודה :-) סוריקטה
הי סוריקטה יקרה, אני מאוד מסכימה עם מיכל. עצוב, אבל מעיד על המשכיות. איתך!!!
הי מיקה, כולי תקווה שיהיו גם אלמנטים של המשכיות בונה ופחות הרסנית. איתך, סוריקטה
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
