דור שלישי.....
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אודי, בהמשך למה שכתבת..כנראה שהייתי קטנה מידיי. סבתא נפטרה כשהייתי תינוקת וסבא נפטר כשהייתי בת 12 ושנתיים אחרונות שלו הוא לא הבין ולא היה במיטבו...כך שכנראה זו הסיבה. ועם אמא שלי זה מובן שלא ספרו. ...אתה יודע משהו מוזר? יש לי נטיה להאשים עצמי או להכות על חטא על דברים שבכלל קרו שהייתי תינוקת או קטנה מידיי. למה? אתה יכול להסביר למה???? זה מוזר...מרגישה הרבה אשמה בתור ילדה קטנה ולאו דווקא על דברים אחרים שקרו אחר כך.....כשהמטפלת מנסה להסביר לי המון פעמים שאני לא אשמה וזה לא חודר....פתאום עכשיו מרגישה שזה לא יתכן להאשים ילדה קטנה או תינוקת..נכון? מוזר מאוד....
על מה ולמה אין ש ום הצדקה המטפלת שלך צודקת היית מאשימה ילד על היותו ילד? מה חטא? מה פ ש ע? על תמימות חוסר הבנת החיים על היותו .....ילד? ממש לאאא ותרי לעצמך וצאי מתוך ידיעה שאין לך אשמה בשום דבר !!! את רגשות האשמה השליכי לפח הקרוב אלייך איתך חטולית
הי לכן, אני דור שני. לא אשמתי, ואין לגיטימציה למי שהיה קורבן להמשיך ולתקוף, אבל בפועל חטפתי אותה. מאמא. גם. משפט שאני חוזרת ואומרת - השואה והאפקטים שלה לא תמו אז. ואזכיר שוב, שמרגיז אותי שיום הזכרון לשואה ולגבורה מרגיש לי מתגמד אל מול יום הזכרון לחללים ולנפגעי פעולות האיבה. האמא שלי מספרת לנכדיה אודות המלחמה, אבל הרוב בדיות. היא הייתה קטנה מידי מכדי לזכור והיא חולה ודלוזיות פעילות וכאלה. סוריקטה
ממש צודקת , גם אני מרגישה כך לגבי מה שכתבת , אני לא מזלזלת בקורבנות השואה ,ממש לא , אבל כנראה שחללי המלחמות וכל הנופלים בפיגועי הטרור יותר קרובים אלי.....גם בגלל הזמן ....בכיתי כשראיתי....תמיד זה מצמרר אותי , וברור שאת לא היית צריכה להיות קורבן של.......אף אחד !!! מצטערת שככה יצא לך , מאוד עצוב... ואין גם אייך לתקן......, חיבוק גדול :-)) איתך חטולית