.................................................

אודי, בגלל אילוצים כלכליים נאלצתי לקצץ בחצי את הטיפול מפעמיים בשבוע לפעם אחת. זה חסר לי מאוד, ממש כמו חמצן או תרופה מצילת חיים ואף שאמרתי לא נמצא פתרון... אני כמעט ארבע שנים אצלו, היתה תקופה של שלוש פעמים אחר כך ירדנו לשתיים ואני מרגישה שזה לא נכון. לא נכון בכלל. הוא שותק כי אני מבינה שלא מתאים לו לתת עוד פעם ללא תמורה או בתמורה סימלית למרות שגם ככה התשלום מאוד גבוה. מצד אחד אני מבינה ומצד שני זה מכעיס אותי מאוד (אני אומרת לו) מפני שהסוד הקבור לא זכה להכרה ולסיוע. אני מבינה שהוא לא רוצה לספוג את העלויות ואני גם כועסת, גם על סכומי העתק שכבר הועברו אליו. אני לא יכולה כל כך לבד. אודי, יום הזכרון ואני גם נפגעת טרור. כמעט הרגו אותי שם אולי זו היתה כוונתם בנוסף לאונס, איכשהו הדיסוציאציה הצילה אותי, חשבו שאני מתה. אני לא יודעת למה אני מספרת את זה ואולי אני אצטער אני כבר מצטערת. אולי אני אומרת את כל זה כי לפעמים אני מרגישה שמגיע לי סיוע מלא שאוכל לעמוד בו. אולי לא תפרסם את זה רק תקרא ואולי יהיה לך רעיון מה ניתן לעשות. תודה אודי

היי שירוש קראתי עכשיו והבנתי מה שלא ידעתי קודם......את נושאת בהמון כאב ......כן....המטפל רוצה את שכרו ,.ישנה עוד דרך והיא המרכז לנפגעות תקיפה מינית ואונס.....כמעט בכל מרכז.....אפשר להתקשר *1202 אם אני לא טועה ולשאול היכן המרכז הכי קרוב למקום מגוריייך לקבלת טיפול בזמני זה היה בחינם , נסי ותראי אולי גם היום .....אם לא בכל מקרה לדעתי כדאי ושווה בדיקה איתך בהצלחה חטוליתוש

שירה מתוקה שאת זה קשה ואפילו מאוד אני מההתחלה הייתי רק פעם בשבוע מתארת לעצמי כמה זה קשה להוריד ... אני לא מכירה מקורות סיוע לעוד פעם , בעבר שמעתי שהרווחה עוזרים אבל צריך להיות רשום אצלהם . מה שכן אני ממליצה לבנות רשת תמיכה וזה אפשרי ...אפילו שזה נראה שלא . ותנסי אולי במקום פגישה להכניס שיחת טלפון של רבע שעה כזה שתהייה בעלות של רבע פגישה. זה מה שאני עושה מבינה את הכעס התסכול הכאב וכל מה שבא איתו ... בואי לכאן יותר זה עוזר