למה אני מחויבת??????
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היי אודי וחברות יכול להיות שיש קצת הקלה. בימים האחרונים אני נחה וישנה הרבה. זה עוזר לי להרפות את הגוף. ביום א' אני חוזרת למרכז ובאופן קבוע למופת שלי. מנסה לשים את האשמה בצד. לשאלתך במבי- סיימתי את התואר. וגם הקשר עם הילדים יציב. לשאלה שמעסיקה אותי- "למה אני מחויבת?" אני חושבת שלהחלמה שלי ולילדים שלי. הילה
כל הכבוד על ההישגים. מרשים ומרגש! ויפה שפנייך קדימה לשיפור. סוריקטה
סוריקטה ואודי, תודה רבה. :)) בעבודה יותר קשה לי להתחייב. עכשיו אני מרוכזת בזה. מחפשת מקום עבודה שאוכל להתמיד בו לאורך זמן. זה לא פשוט. יש הרבה חורים בקורות חיים ולא פשוט לי לשבת מול מראיינים ששואלים שאלות. זאת התמודדות לא פשוטה בכלל. אני מנסה לענות בכנות אבל לא לחשוף את עצמי מידיי. הייתי ב3 ראיונות וכרגע מחכה לתשובה. מקום אחד הזמין לראיון המשך אז נותן תקווה. מנהלת אחת ממליצה בחום... שאר האנשים פחות- המדאיגות שלי בהגדרות לא ממש רוצות להמליץ. זה עצוב לי אבל אני יודעת שגם לי יש חלק בזה. קשה לי עם אנשים ולחצים והרבה פעמים אני לא יודעת להתגמש.... או מדברת בכעס ואימפולסיביות. סוריקטה אמרת שאני עם הפנים קדימה ומנסה להפיק לקחים. אני יודעת שגם את התואר הזה הוצאתי בדם ויזע. המטפל שלי מנסה לתת לי ביטחון שאני יכולה להיות מטפלת טובה. קשה לי להפנים את זה. נראה מה יהיה... הילה
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
