לא מאמינה ................
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הרבה זמן... שנים המחשבה שכל מה שבראש זו המצאה מלווה אותי 24/7 אני מפחדת מאוד שהכל שקר ואין לי שקט בפנים מהמחשבות האלה אני חושבת שוב לבקש מהמטפלת להפסיק עם ההתייחסות לחלקים.. אני יודעת שיהיה קשה התרגלתי לתת להם מקום אבל אולי הכל בראש באמת שאני מוטרדת ולא רוצה שתגידו לי שאני כן יודעת את האמת כי אני לא!! ברור שמליון פעמים דברנו על זה בטיפול הבעיה היא עכשיו זה שהמטפלת משוכנעת שזה אמיתי ואני מרגישה לכודה כל הפעמים שנסינו לא להתייחס אלייהם זה לא עבד וגרם למצוקה גדולה אבל אני לא מאמינה... כל כך הרבה שנים עם כל השטויות הזאת בתוך הראש... כל החיים בנויות על שקר.. אתם יודעים שהורים שלי קראו לי על שם שחקנית בטלוייזיה... אולי זה באמת משקף את החיים שאני חיה אותו.. אני רוצה להגיד לכם שאני חשה מצוקה גדולה ואי שקט ..
יקרה... ואני ישאל אותך שאלה?,?? אצלי זה אמת ? האם אני עושה הצגה ? האם אני מדמיינת ? אז למה את -כן ואני לא ??????? ואת יודעת את התשובה להלחם בהם זה גזר דין מוות לעצמך לקבל אותם לקבל שהם שלך לאפשר למטפלת לטפל בהם מביא גלי כאב אבל מביא איתו שקט!!!!!! חבל על הזמן שאת משקיעה במלחמה ... זה כמו פצוע במלחמה שהרגל שלו התרסקה מרוב כאב הוא מנתק את ההרגשה אלייה. האם לא צריך לטפל בפגיעה שלה .. אם לא יטפלו זה עלול להחמיר ואפילו לגרום לנמק .. אותו הדבר אצלנו ... מחבקת את כולל ומקווה שתתני להם מקום ..
אביב יקרה כבר במקום של מאמין בנתיים בהחלט יותר קל תודה שאת מבינה ותומכת
ינשופית דבר חשוב מאוד למדתי בחיים תוך כדי הטיפולים שלי עם 3 המטפלות שעברתי שדברים כאלה אי אפשר להמציא ויותר קשה להפנים ולקבל את מה שכן קרה וברור שקרה אין כאן המצאות הכל נספג ונשאר בזכרון , בתת מודע מבינה שמאוד קשה לקבל את.....ואותם אבל הם שם והם שלך והם אינם משקרים גם הם רוצים שתהיה הקלה...... מחבקת אותכם בהמון אהבה חטוליתוש
חתולטוש תודה על המילים המנחמות תודה רבה
הי ינשוף, אוסיף לאדבריהן של אביב וחטוליתוש שהספק הזה הוא חלק מהעניין. הוא למעשה המטרה של הדיסוציאציה (שמאפשר בתורו לשרוד) - להגיד "זה לא קורה". אודי
הי אודי קראתי וקראתי שוב ושוב ושוב מה שכתבת לי.. שמטרת הניתוק הוא להגיד שזה לא קורה. עדיין המילים נשארים חוץ ממני ולא ומחלחלות פנימה.. אבל הם שם ואני מבינה אותם..ואני גם מפחדת מהם..