רוחות רפאים בבבית ................

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

25/04/2018 | 12:18 | מאת: חטוליתוש

במוצש האחרון( ,אחרי שחרור אמי מהשיקום.......ואחרי טיפול אצלי בבית כשבועיים)החזרתי אותה לביתה לא הצלחתי להרדם כל השבוע ולישון לילה אחד רגיל, נורמלי ....... שונאת את הבית הזה את האווירה שלו את כל מה שספגו הקירות מחול האלה בית הסיוטים אלו יכלו הקירות לצעוק את מה שספגו היו מתמוטטים על היושבים בו כאבים עצומים אוחזים בכל הגוף בכל פינה.....ואין מנוס הייתי חייבת להשאר כי לא היה עוד מישהו שיוכל להיות או להחליף הייתי חייבת להתחיל איתה שיגרה חדשה לוודא שלוקחת את התרופות החדשות והישנות בצורה נכונה, שלא תתבלבל זה עלול להיות קריטי כבר טעתה לא מעט המעברים היו לה קשים , הפגינה פחדים כל הזמן גם דאגתי למטפלת חדשה עבורה רק שתהי. רגועה אני אעשה כל דבר שאוכל רק להקל עליה לא שוכחת שרק לפני כ-חודשים פחדתי לאבד אותה מפסיקה כי אני מוצפת המשך עוד מעט

לקריאה נוספת והעמקה
26/04/2018 | 06:25 | מאת: אביב 22

יקרה זה פשוט לא אנושי מה שאת עושה לעצמך . לא אנושי .... את יודעת הבודיסטים דואגים לכולם לכל בעלי החיים .. אבל ,לא שוכחים שגם הם בעלי חי ...ואת יקרה שוכחת ... תשמרי עלייך ..בייחוד מסחיטה רגשית

26/04/2018 | 06:31 | מאת: סוריקטה

חטוליתוש יקרה, יחסי שנאה אהבה אני שומעת. בית רפאים. בית רפאים. מבית הרפאים של אמא יצרתי מרחק גדול, אך הוא מופיע לי המון בחלומות ומתערבב. כשביקרתי בו - די בסמיכות לבריחה מאלקטרז, אני קוראת לזה, נפלתי להקאות ולחוסר תפקוד. כשעברתי שם שוב, בפרספקטיבה, הוא נראה לי ישן ומזנח וצפוף, ולא האמנתי כמה צמודה הייתי אליו. גם מעבר ברחוב ההוא ובעוד כמה רחובות - נוראיים עבורי, ואני מנסה להימנע. העברתי את התפקיד הטיפולי, שהקדשתי לו כמעט ארבעים שנה בהקרבת חיי, ממני והלאה. ואני לא אשמה. מן הסתם היא ויתרה עליי סופית. לך, כנראה, אין אפשרות כזאת. וכנראה גם מערכת היחסים אחרת. מורכבת. יש עוד אחים או דמויות ששותפות לטיפול בה? מדוע זה רק עליך? מצטרפת לצעקה התהומית והבלתי אפשרית. וכולי תקווה כן לאוויר חדש ורענן, ומקלחת שתפקידה גם להפריד. שלך, סוריקטה

26/04/2018 | 14:27 | מאת: חטוליתוש

אביב וסוריקטה נכון שאני צריכה כיום יותר מתמיד להזהר מסחיטות רגשיות ממקדת את עצמי להיות פחות רגשית ולענין עוד אנשים שיעזרו בטיפול אז לא אין עוד יש לי רק עוד אח אחד שגר בחול והתמיכה היחידה שקיבלתי ממנו בשיחת הטלפון היתה: שבסך הכל " אני עושה את מה שמצופה ממני " נפגעתי ממנו מאוד %=((( זה עדין לא אומר שאפסיק לדאוג לה או לטפל בה...... חטולית

הי חטולית, זה קונפליקט ענק, תחושת המחוייבות והנאמנות אל מול הרצון לדאוג לעצמך ולתפוס מרחק מבית הרפאים. אני מקווה גם שיש לך את המקום לנוח, לאסוף כוחות ולהיעזר וגם שיש מי שיכול לעזור בטיפול בה. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית