כמה דברים לי אלייך אודי.......................

היי, מה שלומך? אני מרגישה שתמיד אני מתחילה בשיחה פה בפורם כאילו מהאמצע ולא ממש פותחת בשלום..כלומר אתה תמיד מתחיל בהי ואני כאילו אולי לא בסדר כאילו יש לי דרישות...מוזר..וחותם בשמך..לא יודעת. מחשבות. בנוסף הפורום משתנה מאז שאני פה בכמה מובנים...כלומר אתה מעלה הודעות לעיתים רחוקות יותר ועונה רק למחרת בערב כשפעם ענית מוקדם יותר... אתה עונה אחרי שהכל עולה גם תשובות אחרים. פעם כשהייתי כותבת כמעט ברגע האחרון או יחד איתך היית מעלה ועונה..אולי בגלל התשובה שחכתה המון זמן..לא יודעת. אולי גם אתה עמוס וגם רוצה שנתבגר שהשתננו...שהפורם בשל...בכל מקרה עדיף ישירות ולהגיד נכון? כך למדתי בטיפול..לדבר על הכל....אז רוצה שתשאר בפורום ואם תלך תודיע לנו.טוב?? בטוחה שאתה עסוק ופה זה וירטואלי בכלל לא טיפול. אמא שוב חולה.. בבי"ח אולי גם זה משפיע...ואני עייפה מהכל..ואני רוצה לשמור על עצמי באוכל כדי שלא אגיע למצב שלה....עייפה נורא וסליחה אם יש לי דרישות ממך כאלה...אתה מתנדב ולא חייב לנו כלום....סליחה. עייפות החומר...עייפתי מהכל..ומצטערת נורא. אתה לא חייב לי או לנו דבר..מעריכה מאוד שעזרת לי ונעזרתי בך. ועדיין נעזרת...

הי מיכל, כתבת אמנם לאודי, אבל כדרכי אני קצת נדחפת ומצטרפת. גם אצלי הכתיבה מתחילה על פי רוב בפנייה לכותב, גוף ההודעה וחתימה. זה נראה לי מוגדר כזה. מחובר. ממשיך רצף. ואם, למשל, תהיינה טעויות בקליטת השם במערכת, לפחות בטקסט יהיה ברור למי פניתי ומי כתב. ומיכל, את מוזמנת לקרוא מה שכתבתי לחטוליתוש על אמא. ובכולנו יש צדדים דורשניים, ואנחנו, כנראה, צריכים לבחון ולבדוק אותם אל מה שקורה בשטח. בשיפוט נכון. סוריקטה

ואת יקרה שימרי עלייך אל תישכחי שאת חשובה אתך

הטיפול שלך באמא דורש ממך המון מסכימה איתך מאוד גמני הייתי בסרט הזה ועדיין נמצאת בו עדיין לא סיימתי ...... מבינה אותך כל כך טוב סוחט רגשית ברמות קשות ולמרות כל מה שיגידו לנו אנחנו עדיין שם עדיין נותנות ועדיין....... כי אנחנו לא מכירות דרך אחרת אם היתה דרך יותר קלה כבר היינו שם רוצות לחיות רוצות להיות תקופה קשה מתוקה גם זה יעבור חטולית