לא יודעת......

היי.... עמוס , עמוס מאוד... ובעצם מה חדש בזה? תחושת העומס היא פנימית , היא לא ממש קשורה ללחצים מבחוץ. כפי שתחושת שקט היא דבר פנימי ואם אין שקט שבא ממני, אזי שום דבר חיצוני לא באמת יגרום לי לשקט. תודה לאל הגוף מחלים מהחולי, למרות שקצב ההחלמה הוא איטי ביותר. אבל אני לא מתלוננת... העיקר שהכאב הפיזי חלף. אמורה להתחיל בטיפול פסיכולוגי חדש עוד מספר שבועות מקווה שהפעם זה יהיה שונה, הוא עושה רושם של אדם סבלני... מקווה שאני לא טועה. בכל מיקרה אתן לזה הזדמנות. הטיפול האחרון הסתיים רע... הטעם שנותר הוא צורם ומר. לא מתגעגעת אליו ושלמה עם ההחלטה להפסיק את הטיפול הקודם. בפגישה האחרונה , מבחינתי, נחצו קווים אדומים שלא הותירו לי ברירה אלא לחדול מלהגיע לשם. ולמרות שהבהרתי בעבר באופן הכי ברור שהוא מלחיץ אותי, והוא הבטיח לי שהוא מאוד ישתדל שלא להלחיץ אותי כל כך, הוא לא עמד בדבריו. וגם אם הייתי רוצה לחזור לטיפול אצלו, יש התנגדות גדולה מאוד מבית, בעלי מאוד מתנגד שאמשיך להיות מטופלת אצלו. לא אכפת לו שאהיה מטופלת אצל מישהו אחר, אבל לא אצל המטפל הקודם, לטענתו הנזק אצל המטפל הקודם רב על התועלת... ואני מסכימה איתו. מקווה שהמטפל החדש יהיה סבלני, אמפתי , בעל חמלה בסיסית וענווה. שלפחות יזכיר במעט את המטפל שהיה לי בעבר, שאותו מאוד חיבבתי. שבת שלום וסוף שבוע נעים לכולנו...

שירי יקרה, תחושת העומס שאת מתארת מוכרת ומובנת היטב, אי השקט הפנימי מאוד קשה ההתנהלות היומיומית שגם כך עמוסה. שמחה שאת מחלימה וגם שאת שלמה עם החלטתך ומגובה ע"י בן זוג תומך. מאחלת לך הצלחה ומקום בטוח בטיפול החדש. שלך שירה

שירוש מתוקה.....בסך הכל הגדול עשית מה שנראה לך הכי נכון......להפסיק טיפול אצל מטפל שחצה קוים אדומים....וטוב עשית....אין שום הצדקה להשאר במקום רעעע.....מקווה ומאחלת לך יפתי שהמטפל הבא.....יהיה כל מה שאת מצפה ממנו להיות....רק רוצה לומר דבר אחד....אל תעשי השוואות בין החדש...למי שהיה המטפל הישן....ההוא.....כל בני האדם שונים...גם בגישה....גם באמפטיה שהם מפגינים...וכן בכל שאר ההתנהלות שלהם....השוואות יכולות לגרום לך לאכזבה.....קחי את זה בחשבון.....ובהצלחה עם המטפל החדש....תני הזדמנות להכיר לפני שאת מחליטה מה מרגיש לך.....ואני שולחת חיבוקים.....🤗🤗🤗עד אלייך...בהמון אהבה...חטולית