תחושת חוסר ערך..................
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אודי, למרות כל הדברים שאני ואלה שאני עושה בחוץ, התחושה שמלווה אותי היא של חוסר ערך. אני כל הזמן פוחדת שיגלו, ששום דבר לא אמיתי, שאני טפשה, והנה עוד רגע יפטרו אותי מהעבודה או המנחה שלי באוניברסיטה יגיד שאין טעם להמשיך כי איני מבינה דבר. אני יושבת מולו או בישיבה בעבודה, ולא מבינה בעצמי מה אני אומרת ואיך החלטות מתקבלות, דברים קורים ומתקדמים. איך כל זה קורה מבלי שאני מבינה וכיצד אני מצליחה לשטות כך בכולם. הפחד הזה שעוד רגע, ממש עוד מעט כל השקר שאני יתגלה ואז יראו שאין כלום מתחת לקליפה. והקליפה הזו שהיא כבר סדוקה, אוספת את הכל בכל בוקר מחדש להניע את היום, גוררת את כולי מפה לשם, יודעת גם להקשיב ולחייך לילדים ואפילו לחבק, להיות אמא דואגת לכל הארבעה, לבשל, לכבס, לנקות, לדבר, לשחק ועוד, אבל היא לא מרגישה דבר. הייתי רוצה לדעת להיות, פשוט להיות וגם קצת לאהוב את עצמי לפעמים. תודה שירה
הי שירה, אפשרות אחת היא לראות בכך קליפה תפקודית (כמוש את עושה). אפשרות אחרת היא לראות בכך חלק לגיטימי לא פחות של אישיותך, לאו דווקא שקרי. אודי
מדהים, שירה, - - - - - - אחלוק הרגשה דומה, שאני מרמה את כולם ושאני על הקצה, ואוטוטו האגרסיות והשנאה יזלגו החוצה באופן שיהרוס את המעט שהצליח להיבנות. חושבת שאיכשהו אני זוכרת שהייתה הרגשה של אהבה לחלקים לעצמי, אבל כרגע אין לי אליה גישה. - - - - - - שלך, סוריקטה 6:14
היי שירה....אחרי הקטילה העצמית שלך.....שלא הבנתי למה בכלל באה......את מספרת כמה את נהדרת.😍🤩...ועדיין מרגישה תחושת חוסר ערך.....???.....כאלו....מה...יותר קל לך לראות רק "כשלונות" שלא קיימים...מאשר את הצד החיובי שבך.....מתחילנ את הבוקר שלך....בגרירה ממקום למקום שזה ממש משימה קשה מאוד....מקשיבה...מחייכת....מחבקת....דואגת....לכולם.....שלא לדבר על...חלילה וחס שלא תשכחי את כל המטלות שלך ביומיום....גם לשחק איתם וגם....היי..סופרוומן.....קחי קצת אוויר לנשימה....מתי בדיוק יש לך זמן לעצמך....??? מתי בדיוק תאהבי את עצמך ???.... זה כנראה לא נמצא בלו'ז שלך.....כנראה שתצטרכי להמציא לך לוח זמנים חדש...בתקווה ששם יהיה זמן גם עבורך.....ושם תחושת חוסר הערך שלך כנראה תתפוגג....כולי תקןוה שתוכלי לשנות...אןלי בזכות אותו סדק שנוצר....בהמון אהבה....חטולית....😍🤩🤗🤗