הדיכאון שלי זולג למציאות היומיומית

הי כולם, כבר רואים עליי. אין אמת בחיוך והוא כבר לא קיים. אמעיט לרשום כאן, כפי שהבטחתי למטפל. אולי אצליח לבכות מתישהו. אבל בשביל זה כנראה צריל מישהו להתמסר אליו ולתת לו את זה. שלכם, סוריקטה 09:38

סוריקיטה יקרה שומעת את הכאב והעצב במילותייך.. אכפט לי ממך מאוד.. תהליך שאנחנו עוברים הוא ארוךךךךך ולא פשוט בכלל.. כאן יחד איתך ינשופים

סוריקטה יקרה שלי, איתך, כל כך מבינה את התחושה... והבכי הכלוא הזה. את יודעת, אני ארבע שנים אצל המטפל הזה ולא הצלחתי לבכות... לפעמים אני כל כך רוצה להניח את הראש ולתת לבכי לצאת אבל לא מצליחה. שלך שירה

הי שירה. נדמה לי שאני לא מצליחה לבכות כבר כמה עשורים... שלך, בינתיים, סוריקטה 07:35

רק לומר שאני כל כך אוהבת את האמת שלך. חיבוק. סוריקטה 07:35

הי סוריקטה היקרה, איתך בתחושות הללו. מזדהה איתך לגבי הקושי לבכות. את לא לבד!

סוריקטה היקרה, מבינה את התחושה ... זה לא פשוט לחייך כשאין כוח או כשעצובים. זה לא פשוט לעטות מסכה שאינה אמיתית. אבל לפעמים החיים מאלצים אותנו להיות לא באמת אנחנו ולנסות ולהיראות שמחים גם כשאנו לא. בעניין הבכי, גם אני מאלה שבוכים פנימה, הבכי גם אצלי הוא פנימי. אם אהייה כנה עם עצמי, אודה ואומר שהסיכוי שאבכה במהלך טיפול פסיכולוגי זהה לטעמי לסיכוי שאזכה מחר בלוטו (ואני לא מאלה שממלאים לוטו או טוטו). הסיכוי לא קיים. האדם היחיד שברגעי מצוקה חריגים ביותר, אני יכולה לבכות לידו הוא בעלי.

סוריקטה ......אוהבת אותך מליונים .... https://www.google.co.il/search?kgmid=/g/11bzvzv18f&hl=iw-IL&kgs=7d24799a71425e80&q=%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%94+%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%AA+ba%27aviv&shndl=0&source=sh/x/kp&entrypoint=sh/x/kp ------ חושבת עלייך,חיבוק

היי מתוקה...עצוב לי לשמוע שככה הם פני הדברים...וזה רק כדי...מה....? להזיל דמעות....??? לא מבינה את הקטע....שנים בכל הטיפולים שלי לא הזלתי דמעות....אז מה ??? רק לקראת הסוף בטיפול היפנוטי... הדמעות ירדו....איתך יפה שלי....גם אם הדמעות לא מגיעות....בהמןן אהבה...חטולית

ליבי ואהבתי איתך מאד. משהו בשבילך (הסרטון של השיר הוא חלק חשוב מהמשהו שבשבילך): https://www.youtube.com/watch?v=WaUlZbw0_Fw