הי, כתבתי הודעה לסימון, למטה,

ההודעה שרשמתי למטה ממוענת למי שרשם בכינוי שפחות מוכר לי, סימון, ואני באמת הייתי שמחה אילו אנשים ישובו או יראו את עצמם לראשונה בקדמת הבמה. § היום אני מבינה, אחרי שנים שאולי ממש בעטתי בפרשנות הזו, ש(בואו נאמר כאן) כתיבה מאחור שאלליי כמה אני מכירה אותה, או התכווצות בתוך עצמך בתחושת אפס מקום, ואפס גם היא מילה 'קלה' מידי, היא פעמים רבות עולם מאד פנימי, משהו שאת רובו (עד כדי 100%) אנחנו מייצרים בעצמנו, כשבחוץ יש איזה טריגר אולי, שמזכיר את העבר שעבר ולפעמים מתלבשים עליו בהאשמות. סוריקטה 06:47