אנטימיות/קרבה.........

כאשר אני קצת מרפה ומאפשרת כאשר יש פתח קטן לקרבה יש אין סוף של כאב הרצון להתקרב והפחד שמרחיק החסך הגדול של חום והכמיהה לקבל כל טיפה של קרבה שורפת את הנשמה מרגישים שגובעים מרעב וכל טיפת חום מביא איתו את הכמיהה האין סופית לעוד ועוד ועוד שלעולם לא יתמלא. הכאב הזה.. הכמיהה כל כך כואב...

ינשופית. כמה שאני מזדהה... הקרבה, הכמיהה, הכאב והגעגוע... הילה

הי ינשוף, איני יודעת כבר מה עדיף - האם להרגיש ולכאוב, או אפילו לא לזהות את הכמיהה הזו בנו. סוריקטה

אודי.. לא בטוחה שהבנתי אותך כתבת שיש דברים שכן יכולים להתמלא?! תחושת הבטחון אולי..