שלושה ימים לבד לבד לבד

הי כולם, שלושה ימים לבד לבד לבד. לדבר עם עצמך בראש ולדבר עם עצמך בראש ומתחרפנים. השעון זמזם לי שאנ'לא זזה. הכריז שהשבוע נעתי 50,000 צעדים פחות משבוע שעבר. פתאום אני קולטת מה זה לנוח. קרובים שולחים לי תמונות משפחתיות מופלאות מההרים הגבוהים והנחלים אי שם. מנסה להבין מהו חופש. מהי הנאה. מהו ביחד. ניסיתי לנגן. במספר כלים. אלו ואחרים מחברים אותי לתחושת הפספוס הענקי. וגם מה שכבר הושג הוזנח ורחוק. המוזיקה בראש, אבל בתכלס בביצוע, זה לא, לא הולך. ניסיתי ממש קטעים של הכי מתחילים ולאט. פתאום אני קולטת כמה אני סובלת. שבעצם הראש והגב והבטן כואבים כל הזמן. שהנפש כואבת שאיני יכולה לשאת, והתנועה שלי כמעין בריחה, מנסה לטלטל את הגוף, שלא ירגיש כל כך חזק. בא לי לזכות בהמון כסף ולהתחפר בבועה שלי רחוק רחוק רחוק. קצת סתירה בין המשפט הזה לתמצית הודעתי. בני צמד הלבד והיחד. לא היה שום אזכור אווירתי לכך שעבר שם חג. ובראש השנה שהוא על פי רוב מעבר בין עבודות, אפילו אין מתנה מהמעסיק, ואני בכלל מחכה, זקנה מטומטמת שכמותי, למתנה מאמא. איך היא נראית עכשיו בכלל, אני לא יודעת. ומניחה שלא הייתי עומדת בזה כרגע. לראות אותה. |צרחה| הודעה גולמית מאת סוריקטה

סוריקיטה יקרה חגים לא פשוטים לנו ומעצימים את הלבד..עצוב... מאוד עצוב.. התארחתי אצל חברה למרות שיש לי ילדים שלא הזמינו אותי.. אם היינו גרות קרובות היינו יכולות לחגוג ביחד.. אולי שנה הבאה?

רוצה להיות אתך בכאב להיות אתך עד שתרגישי פחות לבד להיות אתך בשקט והגוף חשבתי עלייך הבוקר את מתגאה בגוף חזק ובריא ואולי בעצם לא מתגאה ..אולי מנסה להאשים אותו שבגלל שנראית טוב ובריאה אף אחד לא מבין את הכאב ... זה טוב שהגוף בריא זאת ברכה ....אבל הכאבים שאת מדברת עליהם גב ובטן מספרים סיפור אחר. סיפור שנדחק ונשכח ....סיפור שרוצה לספר בקול ....איזון גוף ונפש ... שתימצאי אותו אשמח לשיתוף ....💟💜💛💚

אומרים לי שאני נראית בכושר ומלאת שמחת חיים. #&^%$**& נבהלתי היום שאני מרמזת יותר מידי על זה שיש לי סיפור וגם ידע... כולה מה אני מי אני בכלל... הפנטזיה היא שרק אם אשים קץ לחיי יגלו. יבינו. אבל מה זה שווה ככה. אבל כן, טיפטפתי קצת מידע החוצה. ואני כאן. וזה מפחיד. סוריקטה

עצוב לשמוע על ההתרחקות של הילדים :-( איתך, סוריקטה

היי סוריקטה יקרה חג בדידות ואין משפחה.... לא רוצה לכתוב מבינה אותך כי זה הרבה פעמים לא מדוייק. אולי קרוב למבינה אותך? הילה

סוריקטה יפתי חגים הם ליפעמים גם מעמסה לא רק בדידות כל ההכנות לקראת כל הקניות בריצות מטורפות הבישולים..... הנקיונות.... האירוח עצמו.... ושוב לנקות אחרי.... לא פשוט בכלל יפתי הייתי מוכנה מידי פעם גם להיות מוזמנת ולדואג רק לקנית מתנה או רק להתעסק עם... מה אלבש..... ובדידות של שלושה ימים בהחלט מעיקה במיוחד כשאת לבד מבינה אותך חטולית

לא אוהבת את הפנטזיה שלך את יקרה לי מידי ולא בטוח בכלל שאנשים לא מודעים ליכולות שלך או שלא רואים אותך חטולית

הי שוב, היום, כל היום אבדה לי הדרך. הייתי עם גוגל מפות ואפליקציות של אוטובוסים והכל עשיתי הפוך וטעיתי בדרכים. נראה אולי שאבד לי האני והעצמי? לדברי המטפל לא מכירים אותי ולא יודעים עליי, כי אני מסתירה. למה אם אני יודעת זה נחשב בעיניי לתוקפני? סוריקטה האבודה עדיין נודדת בדרכים

חיבוק פשוט חיבוק.........