אודי וכולכם הי,.

אודי הי... מתגעגעת אליך... מה שלומך? אצלי קצת מורכב... אמא צביה בחופש אבל זה מרגיש מוזר... אולי זו פעם ראשונה שאני לא מרגישה מגרדת את הקיר מרוב כאב .. אולי זו פעם ראשונה שלא מרגיש לי כזה רעב מטורף לגרד ולאכול את הסיד מהקירות כמו ילד שחסר לו סידן.... קצת מוזר,שונה,מפתיע.... והקטע הוא שלפני שהיא יצאה לחופשה כשנפגשנו, שמענו כל הזמן כלב שנבח נביחות בכי קורעות לב... לא יכולתי להתרכז בשום דבר מלבד הבכי שלו...אמא צביה אמרה לי שהיא מכירה את הכלב והבעלים שלו והיא יודעת שהם טובים מאוד לכלב אבל הוא סובל מחרדת נטישה קיצונית וכל יציאה קטנה שלהם מביאה אותו לתגובות מאוד קיצוניות... מאוד מאוד הזדהיתי עם הכלב... כל הפגישה הכלב נכח.... כל הפגישה היתה סביב חרדת נטישה.... וזהו לעכשיו אודי.... גם אתה מרגיש כבר את הסתיו? מתחשק לי להיות איתך בבוקר מוקדם מוקדם..כשהעננים ,ריח הסתיו עדיין באויר.. נראה ביחד את עלי השלכת שמשנים צבעם לאדמדם חום... עוד מעט יפלו מהעץ.... ... אולי ארים,אאסוף כמה עלי שלכת ואהפוך אותם לחלק מיצירה??? אניח אותם על קנבס ואצבע בצבעי שמן בגווני אדום,חום,זית,מעט קרם ומעט שחור...והעלים יהיו חלק מהציור..????? ..... מאחלת לך אודי אהוב ולכולכן שנה טובה ומבורכת,שנת בריאות איתנה ,יצירה לסיפוק אוהבת אתכם, במבי