מרגש, מרגש, אודי

הי אודי וכולם, מרגש, מרגש שיש מישהו שהוא *לא* אני שברגע נתון הוא מחזיק, למשל, מילים ש - או ממש חדשות בשבילי, בשבילנו, או מזכירות דברים, אפילו טריוואליים, שהקשר אליהם ניתק. מרגש, וכלל לא מובן מאליו, לפחות בעולמי, שאנחנו מרשים לעצמנו, יכולים ומצליחים במידה כלשהי, לקלוט דברים מבחוץ לתוכנו, להטמיע, ולא להדוף או למחוק. אודי, כתבת לאביב נפלא - שהטעויות יכולות לשמש גם כמקור ללמידה, וכל-כך אהבתי. מילים ששימשו גם עבורי לחיבור. ואוסיף, שאם יש הטעויות מעורבות בחווייה, אז הלמידה, מבחינתי, אפילו חזקה יותר. והמטפל שלי - גם איחד אצלי חוטים, או אם לדייק, יכולתי להשתמש בו לשם כך, ויצאנו מהמידור ה(אולי) חולה. היום זה עובד בזכות האנליזה שכבר עברתי. שנים אינטנסיביות. לא קסם. אני בריאה :-) סוריקטה

סוף סוף את בריאה נפלא פשוט נפלא אייך זה ממשיך מכאן הלאה. ....? מאחלת לך רק טוב כל החיים כי מגיע לך אוהבת חטולית

הי חטולית, המשאלה - לגדול ולהיות יותר צעירה. יש בזה משהו. בגיל עשרים הרגשתי בת מאתיים. היום, במיינד, אני צעירה למדי אבל עם חוכמת חיים מסוימת של בת חמישים פלוס. אולי צנועה יותר. סוריקטה