אחרי החגים..שיגרה ברוכה..אודי אהוב וכולכם.....

אודי אהוב הי, אתה זוכר ששיתפתי אותך כשאמא צביה היתה בחופש? זוכר שכתבתי לך ומתישהו כתבתי גם על עלי השלכת שאולי אאסוף ואהפוך לחלק מיצירה ..??? זוכר אודי ? ואתה כתבת לי על השינוי מפעם שהכנסתי ומלאתי את תיבת המכתבים של אמא צביה בעלי שלכת...זוכר אודי ? ... בקיצור..כשאמא צביה חזרה,הקראתי לה גם את ההודעה שכתבתי לך וגם את תגובתך.. חבל שלא ראית את אמא צביה.. היא ממש ממש התרגשה מהתגובה שלך (בדרך כלל כשאני מקריאה את ההודעות והתגובות שלך היא נשארת פני פוקר ולא אומרת מילה) היא אמרה לי :"תמסרי לאודי בשמי תודה והערכה על הפרשנות שנתן" .. בחיים היא לא אמרה לי למסור בשמה משהו למישהו.. התרגשתי מהתגובה שלה.. .. ולגבי..גם אני מאוד מאוד התרגשתי מהתגובה שלך.. איך בכלל זכרת ?? הזוי....... הרי מדובר בקשר וירטואלי ...??? יש לך כל כך הרבה דברים על הראש ופשוט זכרת את הקטע ההוא עם עלי השלכת בתיבת המכתבים....????? ..... כשקראתי אז את תגובתך זה הציף אותי... וגם חימם לי את הלב....מאוד !!!מאוד !!!! ..... וחוצמזה פתאום יכולתי גם אני לראות את ההבדל בתגובה שלי אז והיום.. וזה שימח אותי... ...... מה עוד אודי ? שמחה מאוד לחזור לשיגרה... אני אדם של שיגרה... צריכה את הרגיל והידוע.. צריכה לעבוד מתוך שקט ורוגע.. צריכה את הידיעה שמחר ,שוב יהיה בוקר,צהריים,ערב,לילה.. ... אגב, הנסיעה הזו של אמא צביה היתה עבורי ממש שונה.. פעם ראשונה שאמנם חיכיתי לאמא צביה אבל ידעתי שהיא תחזור.... לא היתה בי את האימה הזו ש"מי אמר שהיא תחזור? מי אמר שמחר יהיה מחר.." מבין אודי למה אני מתכוונת ? זה נותן איזו הרגשה כזו של..... של כזה.... משהו כזה נעים..טוב כזה... כאילו לא יודעת לומר במילים... רך..עדין..כמו קצת סוג של שמיכה... ? .... אתה יודע אודי ? אנחנו כבר באוקטובר.. בתחילת נובמבר יהיה לי שוב יום הולדת... עוד שנה עברה... טבעת נוספת לגזע העץ.... וזהו לעכשיו.. ותודה לך אודי על שאתה קיים פה בעולם!!! שלך-במבי.

היי במבי קראתי אותך והרגשתי מן תחושת שלווה נעימה משהו שלא הרגשתי עד היןם כמו בדיוק שכתבת תחושה של משהו רך ועדין כמו שמיכה רכה ונעימה ובקרוב יום הולדת.... מקסימה שאת כצה נפלא לקרא.... שתהיה לך שנה מופלאה ביותר אוהבת חטולית

במבי יקרה מאד, חיכיתי לך, אני בקושי מספיקה להיכנס, לקרוא או להגיב, והנה עבורך - כי הגחת - לא ויתרתי. איך אפשר לשכוח את הסיפור על העלים בתיבה והפרשנות של אודי וההתפתחות. זה כל כך עוצמתי! בינתיים, שלך, התחלות טובות ושגרה ברוכה, סוריקטה

סוריקטה וחתולית אהובות, תודה לכן !!! סוריקטה, לי בכלל לא מובן מאליו שיזכרו משהו... (האמת היא ששום דבר טוב בעולם לא מובן לי מאלין..) וחתולית ...גם אני מרגישה איזושהי רווחה ..משהו קצת נינוח יותר... רוצה לומר לכן שאני נכנסת וקוראת ..כן..לא כל כך מגיבה... וינשוף......וואוו... כשקראתי את מה שסיפרת על הבת שלך... וואוו...הרגשתי שהפה שלי חוטף שיתוק.. והרעיון לשאול את אחיך... לא ידעתי שאצלך זה היה אחיך.... ...... גם אצלי זה היה אחי הגדול... ....................................... וואוו... לא רוצה לחשוב על זה...... אוהבת אתכן אהובות !!! ואודי-חיבוק ענק לך שלכם במבי.