הי

הי כולם, כן, קרה משהו והוא קשור לתקיפה, פריצה וגניבה אצלי במציאות. גם לזה. לא בא לי לדבר ולחפור. לא בא לי. מרגישה שאני מחפשת ובודקת אם אמא חיה ומוצאת אותה מתה כל הזמן. מרגישה שחלק ממני התאבד. לאט לאט. אבל התאבד. מרגישה שיש קשר לאגרסיות הפסיכיות שלי. לדיסוציאציות התכופות. לעומס. אני בריאה ושלמה והכל שריר וקיים. כמעט. בשלב זה - רק שיקשיבו לי בשקט. כי אני מוטרדת מידי. הצלחתי לעבור את זה ולהמשיך לעבוד כרגיל. האנרגיות שם. חוזרת, סוגרת את העולם עד לבוקר הבא. הלב שלי נשבר. מאד. אני כאן. קצת. סוריקטה

כואב מוכר עד כמה זה מכווץ את הנשמה החדירה ,העשייה בשלך כשלהם כואב כל כך מחבקת בלי מילים אל תישארי לבד וגאה בך שהמשכת לעבוד ולתפקד לא ברור מאליו....

מצטערת לשמוע על כל..... מה שעברת ממש מפחיד את פשוט גיבורה מהממת לא יודעת אייך הייתי מגיבה במקומך שולחת חיבוק אמיץ לאישה אמיצה כמוך אוהבת חטולית

סוריקיטה יקרה מקשיבה לך בשקט מכבדת את הספייס שאת מבקשת יושבת לידי לבי איתך אוהבת ינשופים