אף פעם לא קבלתי. ..............

אף פעם לא קבלתי או הרשתי לעצמי לקבל את מה שאני חושבת שעברנו... אף פעם!! כמעט ותמיד לא מקבלת הולכת פעם בשבוע לטיפול.. פותחת וסוגרת דברים ואז יוצאת מטיפול והכל נמחק "כאילו" .. החלטתי לתת פחות אפשרות לברוח על ידי זה שננסה שתי פגישות שבועיות. מצד אחת כבר התעייפתי/התייאשתי מהבריחות ומצד שני אני מפחדת פחד מוות. המחשבה להתחבר גורמת לי מצוקה נוראית בפנים.! !! לא יודעת אם אני עושה את הדבר הנכון אבל להמשיך לחיות בחצי נוכחות כבר לא כייפית ומרגיש כמו לחיות בתוך חלום .

אהובה. מאוד מאוד מובן . מאמינה ששתי פגישות יעזרו ויאפשרו טיפול מועיל ומרגיע

אני לא בטוחה שאני רוצה לעשות את העבודה הזאת בטיפול. אני לא אעמוד בזה..אני יודעת שאני לא.. רוצה להפסיק טיפול אבל לא מסוגלת רוצה שיצילו. .. שיעשו משהו. . רק לא לדעת ..רק לא לקבל אני לא מסוגלת לשאת את זה אתם שומעים? לא מסוגלת!!

מבינה אותך מתוקה גם אני חושבת שאת עושה צעד נכון בטוח שלא יהיה קל אבל לפחות תתחילי לחיות לא כאלו בחלום אלה את האמת ביום יום שמחה שתלכי פעמים בשבוע בטוח יהיו תוצאות.... אוהבת חטולית

... ואני דווקא קוראת אותך (בגלל הנחרצות של ה'אף פעם לא' כמי ש*כן* מחפשת מקום לספק. המחיקות מוכרות כל כך. אפילו בזמן היותי באנליזה בתכיפות מירבית. בסיכומו של דבר - מצריך המון תעצומות ומשאבים (גם חמריים וגם נפשיים) והתאמה. אצלי זה תרם, כנראה בראייה הכללית. גם בהתחלה, המעבר לשתי פגישות שבועיות חולל מהפך מסוים. מאחלת לכם בהצלחה. אולי תגלו. כולי תקווה. צריך לנסות ולהתמיד כדי לדעת. כואב ולא פשוט. שלך, סוריקטה

לא מצליחה להפסיק לאכול..בולמוסים שמעולם לא היו..רק לא להרגיש. רק לא להרגיש רק לא לזכור לחשוב רק לא להיות