קשה מדי לנו................
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
לא טוב לי בכלל בכלל אני מתקשה לאסוף את עצמי אני לא מצליחה ,מסוגלת,רוצה להאמין בכל הסיפורים שהם מספרים למטפלת כל השנים לא האמנתי ועכשיו שאני כותבת כאן גם לא מאמינה אבל נפתח פתח קטן שכן מאמין וזה קשה מדי לחיות עם זה קמה בבוקר ורוצה לחזור למיטה לא רוצה לקום ולזכור מרגישה מותשת מעייפות והראש מתפוצץ מסוחררת ובא לי להקיא ושאני עומדת להתעלף קשה לי מדי להיות ערה ונוכחת פחות מצליחה להתעלם ולהכחיש
מתוקה שלי אי אפשר לדחות את הקץ..... שנים של הכחשה לא הביאו לך שום תועלת...ולא שום התקדמות בטיפול....!! יפה שלי..הגיע הזמן להקשיב לכל הקולות שזועקים....דיייייי הם לא עושים דברים שאינם קיימים..הם לא מגיבים עם מה שאין מה להגיב. !!! כואב לעומק הנשמה להאמין נכון....מבינה אותך.... מה יועיל להמשיך ולהגיד ..לא..!! לא היה..!!.. לא קרה..!!.. אותם אי אפשר להטעות מתוקה שלי הרי הם..הם..אלה שהיו שם..שספגו..את הכל...!! אם לא הם......מה הם עושים אצלך ??? זה מתיש עד כלות כי הכאב לא מפסיק גם כשמבינים שזה נכון שזה קרה והיה.... תני לזמן לעדשות את שלו לאט לאט הדברים יטופלו ויסתדרו... אין לאן לברוח מהאמת... אוהבת אותך מאוד יפתי חטולית
זה נהיה יותר ויותר קשה.. רע לי.
הכל בסדר אתם במקום מוגן עכשיו אוהבת את כולך מאוד ....חברה יקרה
מפסיק טיפול לא יכול להמשיך כך