בוקר אור לכולם - אנחנו והמקום הזה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
בוקר אור. נראה לי שאני קצת שונה מרבים כאן בעניין שעות הפעילות ביום. מתחילה אותו לכל המאוחר בשעה ארבע לפנות בוקר, אז יוצא כמעט תמיד, שבשעה ש'נסגר' כאן, אני לא ליד מסכים. ואני מדמיינת אנשים (ואולי אני טועה לחלוטין), בכל אופן, היו פעמים כאלה אצלי בעבר, שמרפרשים את עמוד הפורום תכופות בו בזמן המענה של אודי ומתרגשים. מאד מאד. משאלות של המון ביחד, איתן המון אכזבות, או להיפך, תחושת דיוק מפעימה. בכל מקרה, רגעים בהם הסתברות גבוהה לעוצמות, לעתים קיצוניות. לטוב, וגם לפחות טוב. הייתי מדברת על המון נזקקות, כמיהות. המון. ואז - בום. או, שמא, אמא כיסתה בשמיכה ללילה טוב. אז באיזה מקום אני מרגישה בחוץ, מחוץ לחגיגה, כי אני לא עם כולם ברגעים האלה. מצד שני, זה אולי מידי טו מאץ' בשבילי, ומניסיון, עדיף ללכת לנוח ולראות הכל תוך זמן קצר בבוקר שאחרי. לא בזמן אמת. מערער פחות. אולי מציף פחות. לכן, גם טוב כל כך בעיניי שיש ויסות (פרסום והזרמת הודעות). דיברתי על מינונים. מניחה שיש תלות גם בעיתוי. לא יודעת מה רציתי לומר. אולי גם דיברתי על התמכרות. על פרידות. מוזמנים לשתף. סוריקטה
סוריקטה יפה שלי ליבי יוצא אלייך שאת צריכה לקום כל בוקר כל כך מוקדם ולאו דווקא כדי להכנס לכאן... מבינה היטב את התחושה של..עדיף לחכות למחר בבוקר ולא ללכת לישון מוצפת ברגשות... אמת שזה יוצר התמכרות.... גמני למדתי שכדאי לנוח כמה שאפשר ברגיעה... המקום תמיד מחכה גם אם לא נכנסים להיות ראשונים ל... לא מרגישה שזו חגיגה כל שהיא להיות חלק מ... אלה כשמתאפשר אז סבבה... חיבוק גדול עד אלייך גם כשאת עסוקה... אוהבת חטולית
בוקר אור ☀️⛅🌧 שמחה לראות אותך כאן. הילה
ויסות זה טוב. מינונים זה טוב...הייתי במצוקה אז כן זה קורה גם מול אודי. מה לעשות??? מצטערת שמציף.... גם כך חשה נקיפות מצפון☹ וטוב שמצאת לך נישה נוחה להכנס בבוקר. אולי עדיף להיות כך...אולי את הנורמאלית היחידה. אצלי הלילות הכי קשים במיוחד בתקופה האחרונה. ואולי שוב הגיע הזמן לריחוק מכאן...תהיות...
הי סוריקטה, יש 'יש', יש גם היעדר ו'אין'. יש צרכים ויש תסכולים בלתי נמנעים. ותמיד - עדיף הצורך על פני הוויתור עליו. אח"כ לומדים לווסת. אודי