הי לכולם.
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
משתפת אותכם בתהליך שאני עושה עם עצמי ....ואתכם כקבוצה כל השנים שאני כאן אני עוקבת אחרי עצמי . על הצורך להיות חלק על האכפתיות שלי מכולם -מהקבוצה ובעיקר על נראות /חוסר נראות שמתי לב שלא משנה כמה פעמים אודי יגיב בשבוע ,בתקופות הקודמות שהתגובה הייתה 4 פעמים ועכשיו שזה פעמים ....אני כתבתי ...כי אם אני לא אכתוב וכולם יעמדו בשורה אני לא יהיה ואודי לא יראה אותי ....ידעתי שזה ככה ושמחתי אודי שעברת לפעמיים זה הוריד מהאובססיה והתלות .... שבוע שעבר שהצטמצמתי קצת שמתי לב (ובשבילך סוריקטה שכן עדין ריפרשתי ותיפשתי עם אודי) לא כאב לי שלא הייתי שם , כי כן הייתי אבל שקטה. מתוך זה הבנתי שלי יש קושי בהצטמצמות בדיוק מאותו מקום של קושי לתפוש מקום רק בדרך אחרת ... זה בא לידי ביטוי באוכל ובמרחבי הגוף ובקבוצות עם אנשים ....מנסה לתרגל צימצום בתוך קבוצה לכן פחות כאן ופחות מגיבה ...מנסה את מה שעולה בי לנסות לעשות גם במציאות שם עדין שומעים אותי הרבה .... תמיד בולטת גם אם זה בדרך חיובית ....בולטת אין סיכוי לפספס ....ודווקא רוצה לנסות להבין מה הצימצום הזה עושה לי מבחינת נראות מבחינת חשיבות ושייכות... אז רק משתפת אותכם שתדעו אני כאן ..ועץ תודות יעלה בימי ראשון ותמיד אפשר לכתוב בו למי שרוצה זה רק לגלגל קצת למטה .. פשוט בשקט ....זה מעניין להיות בשקט ....ניסוי ותהייה ...תהליך תודה לקבוצה כאן שיכולה ללמוד .... ואודי תודה על הכל ....
הי אביב יקרה, לא בטוחה שהבנתי הכל. את מדברת על הקטנת הדומיננטיות? הקטנת וווליום? אם תוצאות הניסיון מראות שמשהו מיטיב עמך - מה טוב. אישית, אספר גם עליי, שאני נוכחת ונראית במציאות מציאות די יפה בזמן האחרון. אולי אני גם עושה רוח במובנים החיוביים, וגם בשקט ובנימוס שלי. תודה שכתבת, סוריקטה
אביב יקרה סומכת עלייך לעשות מה שנכון לך מרגישה אותך כאן אפילו שאת פחות כותבת. אני מתגעגעת אליך מאוד וגם מכבדת את רצונך להיות בשקט איתך בלב תמיד💗