ועשיתי זאת

הי שוב, קצת להשוויץ - ערכתי איזו שיחה, שבחיים הקודמים שלי, לא היה צ'אנס שבכלל אחשוב לקיים אותה. המטפל הסביר לי שפסיביות במקרה זה משמעה אגרסיה - ואת זה הבנתי יופי, וגם עניין של נימוס, אמר, אם כי פה הבנתי קצת פחות. בכל מקרה, מאחר שהוא ידיד שלי, ואני כבר מאמינה שהוא רוצה בטובתי, ומכיר את היכולת העכשווית שלי, וגם איש חכם ומאד מנוסה, הקשבתי להמלצתו, ובצעתי. שימחתי אותו. לא יודעת איך אני מרגישה, זה לא שאיזה אושר עילאי, אבל לפחות נעצר פינגפונג פנימי מטריד בתוך הראש שלי. דיברתי על עצמי, ועכשיו אומר - אני?! כן. אני! סוריקטה

אלופה❤בודאי שמותר להשוויץ. אני בעד!

יפה לך..אני !! מקסימה שאת.. חטולית

סוריקטה אהובה הכי מותר להשוויץ ואפילו תודה לך על כך מזכירה בריאות ומתנות של טיפול