קשיים תקיעות מילים קשות ופחד גדול
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אודי, הכל נשמט מפני שהוא לא מרוצה מאי ההתקדמות שלי. אני מרגישה שהוא מעניש אותי בהתעלמות וזה מתחבר אולי לתחושת הניסוי שתארה במבי וגם מיכל. הוא יודע איך האדמה רועדת מהנזקקות שלי, ואיך הפחד מכעס מביא אותי אל הקצה והוא מתעלם, לא עונה לי, רק שלח לי מילים קשות על התסכול שלו והעיפות שלו ועל התקיעות שהיא תוצאה של חלקים אובדניים שאינם משתפים פעולה ומטרפדים את הטיפול. אבל אודי, אם הוא מבין שככה למה הוא מעניש אותי? אין לי מקום עכשיו והכל יהיה גרוע יותר. הוא אמר לי מילים קשות כל כך ולא לקח אחריות בכלל. אני ניסיתי לפייס אותו כמו שתמיד אני עושה כי כל כך אני פוחדת אבל הוא לא עונה לי. אודי אני פוחדת מאוד. אולי תוכל לעזור לי... תודה שירה
שירה מתוקה !!! קראתי את מילותייך ומאוד מזדהה... מזדהה עם התחושה שהוא לא מרוצה ממך..מרגישה ממנו משהו קשה,מאוכזב,לא מרוצה ועוד מילים ששייכות "לקערת המטעמים הללו" ... המריבה שלי עם אמא צביה התחילה בדיוק מהמקום הזה.. הרגשתי שהיא מאוכזבת,לא מרוצה ממני.. בשונה ממך שירה ..את מנסה לפייס אותו.. כשאני מרגישה רגשות/מילים/אינטונציה/מימיקה או כל דבר שמרגיש לי אכזבה ואי קבלה שלה אותי (כשזה בעוצמה בלתי אפשרית עבורי) אני "ממיתה " את אמא צביה .. נכנסת לעולם הפנימי שלי והיא יכולה לעשות מה שבא לה..מבחינתי היא "מתה" קל לי ורגיל לי לחזור לדפוס הזה.. זה הרגיל שלי.. כאילו בלב שלי עוברת המחשבה : "הייתי מתה וגם אז לא מנסה לפייס אותה וגם לא אף לא אחד בעולם..גם אם תשלום המחיר שזה גובה ממני עצום"... שירה מותק !!יש בך משהו שאני מוד מתחברת אליו... לא יודעת לזהות מה.. איתך,במבי.
הי שירה, אני חושב שעלייך לגייס את אותם חלקים בריאים בך שיאפשרו חיבור לעבודה הטיפולית. לי נשמע שהוא נסחף בייאוש שלך, ולא דווקא מעניש. אולי אני טועה, אבל התקווה היא ביכולת גיוסם של החלקים שכן משתפים פעולה - ובעזרתם ליצור מערכת שתמנע את ההרס. אודי