בקשת עזרה לסובל מדכאון
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
בס"ד שלום, אני סובל מדכאון שלוש שנים. קיבלתי טיפול תרופתי אצל שלושה רופאים וטיפול פסיכותרפי אצל למעלה מ5 פסיכולוגים. לפני כשנה, טיפול באפקסור עזר לי ליצב את המצב, אולם במשך השנה האחרונה מצבי הורע, ואני סובל מדכאון המלווה בחרדה, התקפי חרדה, חלומות חרדה, והטיפול באפקסור לא מועיל דיו. יש לי כמה שאלות: א. מה האחוז המוערך של סובלי דכאון במצב הדומה לשלי, שהצליחו להחלים? ב. מהו אחוז המתאבדים של סובלי דכאון במצב הדומה לשלי? ג. לאחרונה הכרתי תיזה בפסיכאטריה הטוענת שדכאון אינה מחלה (ד"ר טוני שחר מייצג אותה נאמנה ליודעי דבר). מהו אחוז הפסיכאטריים האוחזים בתיזה זו? מיהם החוקרים מ"השורה הראשונה" שאוחזים בתיזה זו? ד. האם מישהו מכיר פסיכאטר/פסיכולוג שיכול לעזור לאדם עם דיעות תיאולוגיות אינדבדואליות, שמוצא נקודת השקה חזקה בין מצבו הנפשי למצבו המוסרי הדתי? (לצערי, הרב המוחלט של הרופאים והפסיכולוגים - לא הראו את כוחם ותבונתם בתחום זה) תודה על ההקשבה, אלישיב.
אני לא רופא או פסיכולוג , אבל אני סובל מדיכאון חמור. אני רוצה לחלוק איתך את הבעיה שהפסיכולוגית לא מבינה בעיות התלויות בשאלות תיאולוגיות. אני חייב לציין שזו הפסיכולוגית השישית שאני הולך אליה , (במהלך חיי) ולא היה אחד שהבין בזה. פרופ' יורם בילו מהואוני' העברית ערך מחקר בנדון. אולי אפשר לחפש. באיחולי החלמה לשנינו. ובתקווה. (למרות שאין לי) גיל
לא לכל בעיה יש פיתרון - דכאונות מסויימים הם ללא מרפא - האם הדיכאונות שלכם מלווים בפגיעה משמעותית בתפקוד אני חש (אולי אני טועה) שמה שאתם מכנים דיכאון הוא בעצם עצבות נורמאטיבית - או מה שפסיכולוגים מסויימים מכנים דיכאון אקסיסטנציאלי במיקרה זה הפרוגנוזה היא לא של שיפור
אלישיב שלום רב, מדוע החלפת כל כך הרבה אנשי טיפול (פסיכיאטרים ופסיכולוגים)? אני מבינה את הצורך במטפל שמבין אותך ואולי פועל לפי דרך חיים דומה לשלך, אבל אני לא בטוחה שתמצא זאת. אפשר אולי לחפש דרך האדם שגיל רשם לך. בכל אופן, מטפל טוב עשוי להבין אותך גם אם הוא לא חי את חייו כי שאתה, ומאמין בדרך שאתה מאמין בה. תחשוב על זה. בברכה, טלי פרידמן
בס"ד שלום טלי, אני החלפתי מספר פסיכולוגים ופסיכאטריים מכיוון שחלקם הזיקו לי וחלקם לא עזרו לי. כל המטפלים שהייתי אצלהם - טענו פחות או יותר טענה דומה: יש לי עולם מוסרי רדיקלי ואני מוכרח להגמיש אותו. כמו כן הם טענו שאין פתרונות קסם לבעיות בחיים. על שני דברים אלו, לא הסכמתי עמם: א. אני לא אגמיש את עולמי המוסרי - מכיוון שהגמשתו - מבחינתי היא שינויו - ושינויו - משמעותו - לחיות בצורה שאיני מאמין בה. אני מצפה ממטפל שלא יכנס וינסה לשנות את עולמו המוסרי-התיאולוגי של המטופל, אלא ינסה לעזור לו מתוך קבלה שעולמו המוסרי של המטופל - לא ישתנה. מקסימום, יודה שאין הוא מסוגל לעזור, ואל יטיף למטופל לשנות את עולמו והשקפותיו. ב. איני יודע אם יש פתרונות קסם לבעיות בחיים. ישנם הטוענים שכן, וישנם הטוענים - שלא. אני מנסה לתור אחר פתרונות קסם, בעודי ממשיך בשיתוף פעולה עם המטפל. אני מצפה ממטפל שלא יאמר בקביעה חד משמעית שאין פתרונות קסם, אלא מקסימום יטען שאין הוא מכיר פתרונות קסם. תודה על ההתיחסות, אלישיב.