אודי אני כבר לא יודעת

לכעס יש מקום ברור רק שזה יצא על מרצה ואני לא אמורה לאפשר שזה יקרה .... והשיקוף הוא מה שעושה את זה כל כך נורא ...רמת הפגיעה שלו ... את לא יודעת איך שאת ניראית (ואני באמת לא יודעת אז אני מאמינה למה שאומרים לי שאני מפלצת ) תוקפנית ושיפוטית.והוא עוד הוסיף שמזל שהוא שלט בעצמו ולא תקף חזרה. יודעת בגוף שכעסתי אז מאמינה למה שאומרים לי ....הלוואי והייתי מצליחה להביא את הדברים מתוך הכאב ולא מתוך הכעס ... הכעס מפחיד אותי ...יש עליו תגובות תגמול קשות ... אני שונאת את הלימודים האלה ...אני באמת לא יודעת איך אעבור את השנים האלה . חשבתי שבמקום הזה שנחשב לאחד הטובים . כולם רוצים מה שאני רוצה שינוי ...אז מסתבר שטעיתי ....ויש כאלה שעוד רואים בנפגעי הנפש ---מחלה והחולים האלה .... ומתעקשים כשמבקשים מהם לראות את האדם לפני שזה רק סימנטיקה של מילים ....לך תסביר למי שלא שם שהסמנטיקה של המילים היא מה שנותנת כוח או מוחקת אותו .... אודי בבקשה אני צריכה מילים שיעטפו או שיר ....כל כך חושך לי בפנים שלושה ימים שאני פשוט לא מפסיקה לבכות ...

אביב יקרה אני כל כך מצטערת על מה שאת עוברת.. אני מבינה את הכעס מאוד... היו אצלינו לא מעט התקפי זעם ועכשיו אני נלחמת להחזיק את הכעס בפנים... מטפלת שלי אומרת שיש מקום לכעס ואפילו שאני מנסה להביא אותו מרגיש לי שהיא תוקפת אותי. אז גם אני לא יודעת איך מבטאים את הכעס שזה לא יפגע...כנראה לומדים את זה.. ולנו יש ילדות שהיתה מבוססת על כעס קיצוני.. אביב יקרה- אני מאמינה שיש לך כל כך הרבה לתת למטופלים שלך.. אני יודעת שזה לא עושה את זה יותר קל. איתך, ינשופים