אודי מאבק פנימי....................
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אודי יקר, המאבק הוא בין הילדה הפצועה שאבא אנס, שמרגישה חסרת אונים וחידלון, לבין האישה שאני היום. יש את החיים היום ואת הסדר יום, העבודה והחברים ואני גם יוצאת לדייטים להכיר בן זוג... ומתחת לפני המים יש את המערבולת הזאת, הסחף הזה, הילדה הפציעה הזאת שכל הזמן מנסה לשבש לי. אתה מבין את זה, אודי? ובעיקר היא מצליחה עם האוכל. כל הזמן רק לא להרגיש את הדיכאון, החידלון, הקנאה, הגעגועים. וגם כאן אני קצת מקנאת במה שכתבת לכמה בנות.... הילה
את יודעת הילדה לא רוצה לחבל לך זה מה שהיא מכירה וזוכרת ...חבקי אותה /אותך זה ברור ומוכר החרדה הזו הפחד שנובע משם הוא חלק מאיתנו... והאוכל שנים חשבתי שזאת היא שאוכלת עד שהבנתי שזאת אני שדוחפת לה מתוק כדי לא להרגיש את מה שבא איתה הכאב והדכאון.... זה קשה אהובה והגוף זה סיפור בפני עצמו ... מזכירה לך שאת חזקה ויכולה .....אוהבת אותך מליונים וכל כך גאה בך ....
מצטרפת למה שכתבה לך אביב כי לא מוצאת דברים נוספים להגיד... כך מרגיש גם לי... פשוט חסרת מילים... חטולית
הי הילה, הילדה לא רק מנסה לשבש, אלא להגן - על פי הבנתה. אבל אינך הילדה ההיא, זה זיכרון. את אדם בוגר, עם עוצמות וייחודיות. ואת יקרה וחשובה. אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
