פחדים וכעסים בטיפול.......

פחדים לא הגיונים פחדים מהמטפלת. מרגישים אותה מנתקת את עצמה מאיתנו ורעדנו ולא יכלנו להפסיק לפחד. וגם כעסנו כי לאחרונה היא מאחרת לפגישה. וחצי פגישה במצוקה ובפחדים. ואז היא אומרת, "ינשופים, את גורמת לעצמך מצוקה"! . ואני לא!!! אני לא מצליחה להפסיק את הפחדים. והיא לא מסתכלת עלי בעיניים.. ואני אומרת לה, "אני מצטערת שגרמתי לך צער, שאמרתי שאנחנו מפחדים". והיא אומרת שיש מקום בטיפול להכל ,אבל אין!! כי היא מתרחקת ונפגעת כאשר אומרים את הדברים. וכל פעם שמפחדים או שכועסים היא נפגעת. ונכון שהיא רק בן אדם וכמו כל בן אדם גם נפגעת. אבל שורה תחתונה היא שיש מקום לפחדים וכעסים אבל יש השלכות של ריחוק ופגיעה מצד המטפלת. כל הפגישה היא לא היתה מסוגלת להסתכל עלינו כי היא אמרה שהיא לא רוצה להפחיד אותנו. היתה פגישה קשה ויצאתי עם המסכנה שלא נביא יותר את הפחדים ממנה או הכעסים. יצאתי מהפגישה במצוקה נוראית .. של נטישה ושאין באמת מקום להכל...

הפעם כן כותבת לכולך...לכל המכלול ,אתם בסדר 😻.. זה מוצדק לכעוס ולהרגיש תסכול שהמטפלת מאחרת באופן קבוע זה ממש לא נעים. יכולה להבין גם את המקום המפחד זה קורה לי המון בטיפול...אבל את שם ואת יכולה לנסות להרגיע .אפילו להגיד למטפלת אני צריכה את העזרה שלך להרגיע ...במקום להתנצל על זה פשוט להיות שם עבורם ... גם המטפלת פחות תהייה במקום המתגונן כשאת לא תתגונני ....(משהוא בהתגוננות שלנו כשחלקים שלנו כועסים מרגיש כתוקפנות שאנחנו בתוך הניתוק לא מרגישות ,והמטפלים לא ממש מבינים את הסיטואציה ,הם בני אדם . יותר מזה לפעמים אני חושבת שהניתוק שלנו גורם להעברה ניתוקית למטפלים...בקיצר מורכב לשני הצדדים) הכי מבינה את המקומות האלה שהחלקים מפחדים /חרדים מדברים לא הגיוניים. פעם הייתי מנסה להסביר בהגיון של בת ה50 אבל היום אני מורידה את עצמי לעיניים של בת חמש ומבינה שיש שם מצוקה אמיתית גם עם לא הגיונית ומחפשת דרך לעזור ...כי לעזור להם זה לעזור לי תכלס הם זאת אני ...(רק שהחרדה מגיעה מרמה מאוד ילדותית ...) שבוע שעבר התקשרתי למישהי שאני נעזרת בה והיא הייתה מצוננת לא עזר לי כלום הם פחדו שזה מישהו אחר שמרמים אותם ....כן נעים לא נעים .התקשרתי למישהי אחרת באותו מקום כדי להרגיע ....הקשבתי להם ולי נהייה שקט .... והכי הכי חשוב !!!!!!לא להגרר אחריהם להזכיר כל הזמן שהמטפלת איתכם תמיד. אוהבת אותכם גם אם זה לא הרגיש ככה....לא להפסיק להגיד את זה לך ולהם מהמוח מההגיון בלי קשר למה שמרגישים זה עוזר לא לברוח. הרבה עבודה של ההגיון הבריא המבוגר לעומת הרגש הילדותי ... וכן זה מתיש כי הם אוכלים את הראש ....אבל זאת הדרך להשאר בתיפקוד... אוהבת חיבוקים לכולך 💟💜💛💚💟

ינשופית מתוקה שלי זה נורא להרגיש שאין מקום לפחדים ולכעסים שהמטפלת מתרחקת בגלל זה מצער אותי לשמוע שיצאת מהפגישה עם מצוקה נוראית כזו ועם חרדת נטישה מחבקת אותך ברכות גדולה מתוקנ שלי עד שיעברו כל הרגשות הקשים האלה... אוהבת חטולית

תודה רבה מאוד על המילים ועל ההבנה ושאתן כאן ומרגישים פחות לבד

היי אודי יכול להיות שהיא נסתה להתאים את עצמה לחרדה וגם שהיא התרחקה ונפגעה... בכל מקרה טיפול מרגיש לי פחות בטוח ואולי הגיע הזמן להתמקד בכאן ועכשיו במקום לתת מקום לחלקים שמחזיקים את הפחדים, כעסים וכו' כי הם הורסים את הטיפול..