תקופה קשה בבית הרוחות....אולי טריגר
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
לפני כמה ימים כתבתי על התחושות והרגשות הקשים שעוברים עלי חשבתי שאם אעלה אותם על הכתוב יהיה יותר קל אבל לא.... נורא קשה עם החושך הזה במשך היום..ועם הקולות הבלתי מוסברים בלילות תיפופים בלתי ניתנים לתפיסה של צעדים...ואמול בלילה כאלו מישהו שם לי יד בגרון כדי לחנוק אותי .....נחנקתי... גם זה שבעלי נמצא כאן לא עוזר... אמי ישינה בחדר השינה ..שינה עמוקה ובעלי ישן בסלון..גם שינה עמוקה... רק אני לא מצליחה להרדם... שניהם לא שומעים טוב..מרכיבים מכשירי שמיעה... אין עם מי לדבר .... שוכבת לי בשקט במיטה...קפואה.. לא מצליחה להרדם...כדורי השינה לא עוזרים תמיד...גם אתמול לא עזרו רוצה כבר הביתה אבל עדיין לא יכולה... אם הייתי חולמת...הייתי הוזה....אבל לא..ואף פעם זה לא נהיה יותר קל.. חייבת להשאר לפחות עוד שבוע בגלל הטיפול באימי.. אובדת לי לבד.... אובדת ואין עם מי לדבר... הבית הזה מקולללל הוא לא רוצה לעזוב אותי כשאני כאן כמו גם כשהיה בחיים...המקולל הזה דיייייייייייייי!!!! שיגמר כבר הסיוט הזה.....!!! אני גמורה טוטאלוס... רוצה הביתה הביתה
אתך יקרה פלאשבקים נוראיים זכרונות לא הזייה מחבקת אותך ברכות לעבור את הקושי אולי את תשני בסלון ובעלך בחדר מניחה שזה החדר עם הזכרונות 💜💛💚💙 את אמיצה אבל הגוף משלם מחיר של הנתינה הזו שלך ....
אין לי הרבה מילים אבל אני מבינה ואכפט לי ממך ואני מקווה שתשמרי עלייך ככל שאפשר איתך, ינשופים
חושבים עליך. שולחים אנרגיות מאירות וטובות, שיאירו את החושך, וחיבוק מלא אהבה וחום. הקור מן הסתם לא רק פיזי, אבל תמיד זה השפעה חוזרת בין הפנים והחוץ. רעיון קטן שאולי יעזור להפשיר את הקיפאון ושיהיה חמים- בקבוק חם, אם אין לך תנסי להשיג מחר. הלוואי שתנסי לשפר את מצבך בתוך הכאוס, אפילו הדברים הכי קטנים שאת יכולה לעשות למענך כדי שמשהו שם יהיה יותר אפשרי לך. וגם זה: https://www.youtube.com/watch?v=7Ybr6DV3uWM "ואם ניוותר לבד בחשכת לילה רק להחזיק מעמד עד עלות השחר". לילה טוב
אביבוש אני לא יכולה לישון בסלון ב..מקום ששם היה מתחיל . ואז בעלי צריך ללכת לישון עם אמא שלי.. לא ..תודה
ינשופית מאמי תודה על ההתיחסות שלך זה בהחלט מספיק רק שאכפת לך תודה
ככל שאני מנסה...זה פשוט לא.. בגלל זה בעלי נשאר לישון כאן ובקבוק מים חמים..נגיש אלך למלא..באמת אנסה האווירה הזו לעולם לא משתנה..קללה רובצת על הבית הזה.. וכל ביקור כאן עולה לי בבריאות.. אם לא הייתי חייבת נשבעת שלעולם לא הייתי דורכת בבית הזה... אצלי בבית ישנן חיות פרוותיות של הבן הצעיר שלי מה שעלול לזהם את הניתוח של אמי... לא יכולה לנהוג בכזה חוסר אחריות תודה על השיר תודה
מבינה אותך! יש את המקומות והזמנים הבלתי אפשריים. הלוואי שיעבור מהר ותחזרי כבר הביתה. באהבה ובחיבוק
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
