שיניתי שם

היי, ממזמן לא הייתי כאן, ושכחתי את פרטי הכניסה. אז בלית ברירה שיניתי את שמי משירי1 לשיראל1. אז עכשיו אני שיראל :-). אצלי הכל כרגיל. ממשיכה עם המטפל, אני כבר מעל חצי שנה מטופלת אצלו. עד לא מזמן הוא היה מאוד נחמד, מתחשב ואמפתי. ודי חיבבתי אותו. ואני משתדלת לשתף פעולה. למרות שלפעמים קשה לי ואני מעדיפה לשתוק ולא לדבר, כי אני מוצפת מידי והנושאים שעולים לא פשוטים לי. לאחרונה חלה הרעה בקשר ביננו. הוא נעשה פחות אמפתי ופחות נחמד ונעים כמו פעם. ואני מתקשה להבין למה. אולי הוא מתוסכל, כי ההתקדמות איטית? ולעיתים אני חשה שהוא כועס עליי, לא יודעת מה הסיבה. אני רק יודעת שכבר לא נעים לי שם יותר. ביטלתי את הפגישה השבוע ואז חזרתי בי והחלטתי כן ללכת בסוף לפגישה, היא תתקיים בעוד מספר ימים. הפגישה האחרונה הייתה מאוד לא נעימה וחשתי שהוא כועס על זה שאני לא משנה את עמדותיי לגבי נושא מסויים, למרות שהןא 3 פגישות ניסה לשכנע אותי לשנות את עמדותיי. אבל קשה לשנות דברים כל כך מהר ואני לא מבינה למה הוא מצפה? האם הוא מצפה שאשנה את דעותיי, בגלל 3 פגישות ששוחחתי עימו עליהן? אלו דיעות שאני מאמינה בהן מרבית חיי, לא משנים עמדות כל כך מהר. נראה מה יהיה בפגישה הבאה... מקווה שהוא לא יכעס עליי שוב. תודה...

לא חושבת שהוא כועס עליך אחרי הכל זה התהליך שלך שאת עוברת אי אפשר להאיץ תהליכים... גם אם הוא מנסה לשנות לך עמדות ולך קשה עם זה .....לא יעזור לו להמשיך לנסות.... אולי תנסי להסביר לו שוב בצורה נעימה למה קשה לך לשנות את דעותייך.... ואולי...כן יש מקום להקשיב לו..אחרי הכל הוא רוצה בטובתך... מקווה שתמצאי את דרך האמצע בין הדעות ..וכן יקל על.... חטולית

שמחה שבאת ... הוא כועס עלייך או את עליו??? תהליך ,של יצירת קשר ועבודה על תכנים קשים.... זה בסדר ,לא כדאי לברוח כדאי לדבר את זה יחד ...

זה מרגיש לפעמים כמו אבל. המפגש הזה, המתפתח והמתקדם עם המטפל. מחוויה שלי, ככל שהקשר הטיפולי מתקדם. מתנפצות ציפיות, חווים אכזבה, בדידות, אבל , כעס חוסר הבנה ועוד. זה ממש כואב. צובט. כאילו "איפה את/ה המטפל/ת המוכר/ת". "משהו לא מסתדר לי כאן"..."את/ה יכול/ה בבקשה לחזור להיות כמו בפגישות.." "אולי ההרגשה החיובית שהייתה, זו רק אשלייה" "רק שלא ת/ישאר תמיד כזה" מחשבות על סיום טיפול ועוד ההרגשה הראשונית ההתחלתית (איך אני מתגעגעת לזה לפעמים..בעיקר ברגעי משבר) בשלב מסוים מתחלפת ונצבעת בכל מיני צבעים וגוונים. אישית, יכולה לומר, שלמרות הרגשות והמחשבות ואולי בזכותן, ככל שמדברים על הדברים, בדיעבד ובכאן ועכשיו.. בהתרחשות עצמה, מגיעים לעומק אחר בקשר ופוגשים חלקים חדשים אצל שני הצדדים. זה יפה, כואב, מצמיח, מרגיש נפרדות.. אנושיות (המטפל/ת כבן אדם) מציעה לדבר עם המטפל על ההרגשה שלך. אולי זה שלך. אולי שלו. אולי של שניכם. בהצלחה יקרה!!

היי טלאור היקרה, את כותבת כל כך יפה... ובכזו כנות. מודה לך על התגובה. הלוואי שהדברים היו פשוטים יותר. אז בפגישה האחרונה הוא חזר לעצמו, הוא שוב היה אמפתי כהרגלו. למען האמת, זה לא משנה לי אם תקראו לי שיר או שיראל. ושוב תודה יקרה 🤗

תודה אביב היקרה, שמחה שאת כאן.

תודה חתולית היקרה, התגעגעתי...