................................................
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היא פקפקה בדברי, הדבר הכי נורא שאפשר לשמוע מאדם שחשבת שיקשב לך, שהבעתי תמיהה כיצד רשמתי את הדברים אליה היא שאלה , "למה כי זה לא קרה?" אני ביזע משתפת אותה בחוויה קשה והיא מערערת על קיומה של ההרגשה והחוויה, איזה אגרוף לבטן. עזבתי את הפגישה באמצע.
זה בסדר שהלכת , זה בסדר שאת כועסת ובכל זאת עוד כיווני מחשבה .... מימה שאת כתבת כאן אין לי תחושה של פיקפוק בחוויה. אולי היית זקוקה לשמוע שהיא מבינה שזה קשה ...ועדין היא לא אמרה שלא ....לפי איך שאני שומעת את זה היא ניסתה להבין איתך למה את תמהה שכתבת לה.... ולמה באמת את תמהה שכתבת לה...היא המטפלת שלך את סומכת עלייה ומשתפת אותה בחוויות קשות ...האם זה לא הגיוני ??.... ואולי , לא הבנתי אותך ...קצת קשה לקרוא ולהבין בן השורות שאני מניחה שנכתבו בכעס ,בתסכול עם המון כאב ... המטפלים קוראים לזה כשל אמפתי ...אנחנו קוראות לזה פגישה נוראית... מניסיון שלי אין כמו כתיבה אינטואטיבית של כל הרגשות שעולים ...גם כדי להבין יותר את עצמי וגם כדי לקחת לטיפול ולעשות עם זה עבודה .... ואת כבר במקום הרבה יותר טוב בטיפול זה בטוח ....אוהבת חיבוק ענק ....ותודה שאת כאן
החוויה שלך בטיפול, כל כך מציפה, מערערת וכואבת בלב, נשמע שהיה לך מטלטל מאוד. לא יכולת לעמוד בעוצמות ואפילו קמת ועזבת את הטיפול באמצע. ראשית, חיבוק גדול. מאחלת לך, שתצליחי מבעד לרגשות המסעירים לנסות ולהתבונן על האינטראקציה ביניכן ולהביא את הכאב שלך לטיפול. רוצה להציע פרספקטיבות- לפעמים אנחנו תופסים וחווים את המטפל כמרוחק, מנותק מהחוויות והרגשות שלנו. מהכאב העמוק. הקושי כפול שמדובר בקשר. קשר קרוב ואינטימי כל כך, יש ציפיות. תהליך. היכרות. חשיפה עצמית (שזה ממש לא פשוט..) תחושות טובות וכו' כשאנחנו פוגשים את המטפל/ת שלנו בחוסר הבנה , ריחוק או חלקים מורכבים שלו (כמו בן אדם) זה לא נעים, לעתים מבהיל, מרתיע, מבודד, מכעיס וזר. אולי מרגיש גם סוג של אבל.. עוד צד- קשה לנו לפגוש אמת/מבט לא נעים ומעמת על עצמנו, המשתקף מתוך דבריו של המטפל (לי לפעמים קשה ליצור קשר עין עם המטפלת) אולי זה הכאב העמוק, בתקופה זו בחייך הוא גדול מנשוא..החוסר אונים..קשה להיות בשיח טיפולי נינוח וכל אחד מגיב בדרכו מתוך המקום הזה. לפעמים זו פרשנות שלנו- למשל, חשבתי שהמטפלת שלי כועסת עלי, אבל מדיבור על זה הבנתי שהיא דאגה לי ואני פירשתי שהיא כועסת עלי.
אייך היא אומרת דברים כאלה... מה זאת אומרת "שזה לא קרה" אז ...מה היא חושבת ..שבאת אליה להעביר את הזמן..?? אייך היא מסוגלת לכתוב דברים כאלה אני בשוק... גמני הייתי עוזבת ... לא פשוט לעכול... איתך מתוקה.... וואווו זה היה ממש כואב.. 💗💗💗😻😻.. חטולית
הי גולם, מעבר לפגיעה ולעלבון שאת בוודאי חשה, יכול להיות שאפשר להבין את זה ביותר מדרך אחת, ולא רק כערעור החוויה שלך (הרי החוויה שלך כוללת גם את הספק, לא כך?). בכל מקרה, הרגשת האגרוף בבטן קשה ומטלטלת. אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
