אודי , מנסה לשחזר ...
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הזמנת אותי לכתוב על הכאב ועל העצב .. והכל כמו אויר נעלם ...האמת שזה מאוד מתסכל ומבאס ובכל זאת מנסה לתת לזה שוב מקום ... העצב מורכב מבור שלא יתמלא לעולם , אפילו מהיש של היום ....והאמבוולנטיות מול הרגשות מול אמא ... והכי נורא זה עוצמות הרצון והכימהה הילדותיים לאמא ...כן , לאמא שתיראה שתחבק שתגיד שהיא אוהבת .. רצון שלא יתמלא לעולם מבינה בהגיון ועדין יש בי חלק שלא מוכן לקבל את זה , לקבל את סופה הקרב מבלי שיהיה תיקון מבלי שתהייה לי אמאאאאא אז הלב שלי בוכה ומחפש אמא ואין לזה נחמה גם לא ביש שיש לי היום... עצוב וכואב ברמות שאין להן מילים .. ובעיקר בגלל העוצמות הילדותיים שעולים בחדר ובכלל מכל טריגר שנוגע לנושא ...אני מאוד פוחדת מפירוק כללי של המערכת ברגע האמת ....ולא יודעת איך אפשר להכין את כולי לרגע הזה .... וכמובן שהכל מדובר בטיפול ...ועדין רב הנסתר על הגלוי ובתחושה שלי אני עלולה לאבד את הכיוון ...אז בנוסף לעצב יש גם חרדה ממה שיקרה לי ....
הי אביב, זה ממש עצוב. ואין נחמה... וזה בסדר. לא צריך לאבד את הדרך גם מול העצב והכאב האלו. אודי
מאחלת לך ימים של אושר,בריאות, אומץ וחוזק!!!! אוהבת, מיכל
מאוד כואבת התחושה וההכרה שאולי כבר לעולם לא תשמעי ממנה את מה שאת כל כך מייחלת... אמרת שהיא כבר עברה את ה90 שלה...והיא לא אשה בריאה...הלוואי שעוד תזכי לשמוע ממנה משהו שקרוב למה שאת רוצה אהובה מכירה את ההרגשה הכואבת הזו לצערי... ואל תהי עצובה ותחששי ממה שאת תרגישי כי...זה יכול רק לתקן את המעוות...לנחם קצת על העבר שלא היה ...גם תבכי הרבה..אבל הכל רק לטובה... תני לעצמך את המקום ...ולהרגיש את מה שיבוא... את חזקה מאוד ומסוגלת להכיל למרות הכל... מאמינה בך ובכוחות הנפש העצומים שלך...תתגברי ..ממקום של..סגרתי מעגל... אוהבת אהובה ואת לא לבד חטולית
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
