אודי .......

הנושא הזה של אמא מעסיק אותי כל הזמן . גם כי כבר צריך יותר התערבות , (עד עכשיו היא הייתה מאוד עצמאית ולבד) אז פתאום יש גם התעסקות מעבר ביוקרטיות וכאלה.... כתבת לי שלא בהכרח חייב להיות פרוק ...אני מסכימה אתך .. רק שכל תזכורת של הדברים אני מתנתקת ונעלמת .... בתהליך מאוד ארוך שאנחנו עושות המטפלת מצליחה כבר לנהל סוג של שיח עם חלקי אני קטנים מאוד ... השאלה שלי וחושבת שיודעת את התשובה בהגיון אבל בכל זאת ....אם נניח אני אסכים לקבל את הרגשות שעולים מהמידור כשלי ....אסכים להיות בכאב הזה בעצב של האין אמא מהמקום שלי כקטנה ...זה יצמצם את המידור ...או שהם ישמשיכו לחיות שם ואני כאן ... מקווה שאני ברורה . נראה לי שאם אני אצליח זה יכול למנוע את הפרוק ...כי לא בטוחה כמה שליטה יש לי בניתוק הזה.....

לגבי אמא זה תמיד מורכב ולא פשוט בכלל מבינה אותך אהובה לגבי השאר...מקווה ומאמינה שתמצאי את הכוחות לאסוף אותך/כם כדי לא להתפרק למדתי על הבשר שלי שמה שלא מקבלים בילדות מאהבת אמא...אין מה שימלא את החסר...כי כיום..הבגרות שלנו וכל מה שעברנו מאז....נמצאים במקום אחר..זה לא מפצה על החוסר איתך בנשמה