לאודי מיכל וכול מי שזה מעניין
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היום אני מציפה ,מוצפת ברגשות שונים ..חשבתי לי גם בהקשר שלך מיכל .... שלא נעים להגיד אבל במידה מסוימת אנחנו קונות יחס והכלה ויד תומכת לעבור משברים ....וזה כל כך עצוב ... ואני מרגישה כל כך אנוכית שאני מביאה נושא כזה של אמא פגישה אחרי פגישה ואני ממש לא יודעת עד כמה זה נוגע בה אישית הרי אמא וזיקנה זה נושא רגיש אצל כולם .... וגם כאן סליחה שמביאה את זה ככה כל כך הרבה .... אבל באמת קשה לי ממש
אביבוש את יכולה להביא את עצמך כמה שאת רק רוצה ובכל דרך שרק עוזר .... כמוך..כמוני..אמא וזיקנה..החיים לא פיקניק אהובה..גמני כותבת לא מעט על אמי ועל כל מה שבנינו... את ממש לא צריכה לבקש סליחה חטולית
אביב יקרה, איתך בקושי וטוב שאת מביאה ותמשיכי להביא בכל המקומות. את מתמודדת עם כל זה והחוסר הוא כמו תהום עמוקה מאוד. שלך שירה
שירה תודה יקרה קראתי אותך גם שם ... הייתי שמחה אם כן היית מאפשרת לעצמך את השיח המזמין מול אודי .. כמו שאת כותבת לי להמשיך ולהביא את עצמי .....בואי אני מתגעגעת המון
אביב יקרה תודה על המילים החמות. את השיח מול אודי המשכתי אבל הוא לא השיב. והאמת, אין לי כח להלחם על מיצוי כזה או אחר של שיח, בעיקר בגלל התחושה שזה לא יוביל אותי לשום מקום. אבל אמשיך לנסות. שלך שירה
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
