פרידה.,.........................................
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אודי, הוא נוסע להמון זמן, חודשים, עד סוף הקיץ. לא יהיה לי חדר לבוא אליו, לא יהיה לי מקום קשוב ומכיל, לא יהיה לי. כבר שנים חיי הנפש שלי מתנהלים סביב החדר הזה, הנסיעה לשם, יום הקבוע, המקום לחלקים האחרים לצאת, רק שם ולא בשום מקום אחר. ואני מרגישה שהתייתמתי, שהתייתמו כל חלקי, שהבדידות תתגבר. ושוב אני צריכה לסגור הכל טוב טוב, להיות חזקה מאוד. ועדין לא סיימנו. הייתי רוצה להיות חזקה יותר, להצליח לעשות דברים, לבוא במגע עם העולם ולהיות שמחה לפעמים. אבל אני לא מצליחה. אני רק מצליחה להמשיך לפגוע בעצמי כדי לנסות לווסת משהו, או להרגיש משהו או לקבל מבפנים עידוד להמשיך. סליחה שירה
מתוקה מרגיש מאוד עצוב פרידה כזו וגם הזמן ארוך... מבינה שמאוד קשה לך עכשיו איך אפשר להקל עליך מתוקה מה אפשר להציע לך כדי שיקל על ההתמודדות.... גמני הייתי מרגישה כמוך ... זה כמו לקרוע משהו חשוב מאוד ממקומו אולי זה זמן טוב לקחת דברים שדחית מזמן ...ולעשות אותם עכשיו ?? לקרא ספר/ים שרצית.. לעשות אולי מהפך בבית ? אולי בחדר שלך.. אולי לשמוע מוסיקה... איתך מתוקה
יואו שירה. לא דברתם על מחליף? זאת תקופה ארוכה..את לא חושבת שכדאי שבינתיים לפחות יהיה מישהו אחר??? זה נשמע באמת ארוך ומיגע!, אני אולי הייתי חושבת על חלופה. בהצלחה
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
