חג שמח!
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום חברות וחברים, יוצאים לחופשה בימים הקרובים. אני מקווה שהשיח שהחל כאן יוכל להמשיך כשנשוב לפעילות (ברביעי הבא), מתוך יכולת להביא את הדברים וגם להקשיב. אני רואה שזה קורה, אני גם רואה וקורא את התסכול שמופנה כלפיי (ומשער שבחלקו קשור ליציאתי לחופשה, לפחות מבחינת העיתוי). זה בסדר, אני מקשיב ומנסה להבין את מה שנאמר (ישירות ובן השורות). יהיו פעמים שגם אצליח... שיהיה חג שמח, ושמרו על עצמכם, אודי
הי אודי, מחר כבר יום רביעי ומניחה שאתה אמור לחזור. גמרתי אומר וכתבתי הודעת פרידה מהפורום הוירטואלי. מניחה שהיא תופיע בהמשך. הבטחתי לרופא הנפש שלי, שאם אחזור למרחב הזה - אז רק כדי להיפרד. קראתי בפניו את ההודעה טרם שליחתה לפורום. הוא הקשיב לתוכנה האישי כל כך. הוא הקשיב מאד. שמרו על עצמכם, אתה נוהג לומר. גם המטפל שלי, שכל כך מכיר אותי, ואני אותו, והוא באמת רוצה שאשמור עליי. תודה, אודי. באמת. להתראות, סוריקטה
הי אודי יקר, מסכימה איתך באשר להשערה שזהו חלק מתהליך אבל על מה שהיינו רוצים שיהיה ולא היה. ויתור על הפנטזיה, אולי. לא פשוט כלל ועיקר. וכמה רגשות זעם, קנאה, נקמה היו בדרך. אוי. אעז ואומר מה שפחדתי כל כך קודם - חיבוק אחרון ודי, שלך מכל הלב, סוריקטה