הייתי עסוקה מידי אחרי החגים
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
נותרתי מותשת בכל הגוף הדואב שלי אז היה באמת נפלא ואפילו התארחנו יום אחד אצל הבן הבכור .. משהו שלא קורה לעיתים קרובות רק בגלל הכשרות...הם חילונים... הוא הלל ועשה הכללל כדי שנוכל גם לבלות יחד ועשה על האש ... אין כמו משפחה מאוחדת... משהו שלא תמיד מובן מאיליו...!! צריך תמיד להשקיע ובהמון אהבה ..בלי חשבונות...מי שמחשבן נשאר לבד .. החגים נגמרו כרגע ...ויש לי קצת זמן לחשוב על... מי עוד חשוב לי חוץ מהמשפחה שלי? כמובן המקום השני ..הפורום הזה ...כאן...!! אז כן קרו דברים ... ונאמרו מילים ..אפילו היו מצבים פוגעים...מילים שקצת זיעזעו את הבית הזה שמהווה מבצר איתן לכל מי שכותבת וגם למי שרק קוראת בשקט... וזהו..!!! זה כבר נגמר !! עבר...!! החיים ממשיכים הלאה...אצל כולנו למה כולן עכשיו שותקות ולא נכנסות אפילו להגיד הייי...אני...??? הבית הזה משווע לכל מילה שרק תוכלו להגיד.. זהו ?? ויתרתן על כל מה שאתן עדיין יכולות לקבל מהבית הזה ?? אני לא מוותרת ...!!! לא יכולה... לא מסוגלת... לא רוצה...!!!!! לפחות במבי פצוע נכנסה להגיד שאין לה מילים שזה הרבה יותר מאשר לא להגיד כלום ורק להסתגר בתוך הכאב פנימה.. קדימה בנות....עברנו את פרעה נעבור גם את זה .. נכון שעצוב שבנות עוזבות וכל אחת עם הסיבות שלה... ומה עם כל השאר שלא עזבו ??? הבית ריק כאלו שגם אתן כולכן עזבתן רק בלי להשאיר הודעה לאן נעלמתן .... אוהבת את כולכן 💗💗💗💗 חטולית
הי חטולית, טוב לשמוע שהיה טוב, וטוב גם לנוח מהמאמץ כשמתאפשר. ואכן, עצוב כשיש עזיבות ופרידות. אודי