מי מה אני פוחדת................

נוסעים בעוד שבוע לארץ בה גדלתי.. כאשר אני מנסה להתרכז ולהרגיש ממה אני מפחדת אני חושבת שאני מפחדת להרגיש ולהתחבר ככל שאנחנו גרים רחוק משם אפשר להתנתק יותר בקלות... אבל שם- קשה יותר, הרבה יותר קשה.. אני מפחדת שאזכור דברים ואהיה לבד שוב ולא אוכל להתמודד. אני מפחדת שאני אלך לאיבוד שם ולא אצליח לחזור מאיבוד אני מפחדת להיות לבד בלי הגנות ולהרגיש קטנים יש הרבה פחדים... הרבה

גם אני מתמודדת לאחרונה עם פחדים וחרדות איומות . כלומר..לא מצליחה להתמודד עם המצבים האלה בכלל.. גם אותי ממש מפיל ולא יודעת מה לעשות ואייך להתנהג בכלל..אייך להתמודד.. עצוב מתוקה שלי .. עצוב מאוד... איתך בליבי כל הזמן.. אוהבת אותך חטולית

היי ינשוף קודם כל האם זה הכרחי ממש ממש לנסוע?? את חייבת? אם כן אז נראה לי שמישהו מלווה ותומך יכול לעזור לך. את חייבת מישהו לצידך שילווה...כך נראה לי. בהצלחה.

ינשוף יקרה, פחד היא תחושה משתקת ומפחיד להתחבר ולשקוע במערבולת פחדים. אולי תוכלי לחשוב מה היית אומרת לילד שמפחד, איך היית עוזרת לילד/ה להתמודד עם הפחד. להפנות את היכולות האימהיות גם לקטנים פנימה. איתך שירה

חטולית מיכל ושירה יקרות תודה שאתן כאן. תודה על המילים. כן שירה- אולי אנסה לגייס את החלק האימאהית להרגיע- מקל שאת מבינה...

כתבת ברבים - נוסעים, אז את לא נוסעת לבד. מי שמלווה אותך יודע על הפחדים שלך? יוכל להוות משענת, כאשר את שם? יש אולי מעגלים שהיית רוצה לסגור שם? ואולי דווקא להסתכל למקום ישר בעיניים, ממקום אחר שאת נמצאת בו כעת, אולי זה דווקא יצליח להביא אותך למקום טוב יותר. השאלה אם אותם אנשים שפגעו בך עדיין יש להם השפעה על חייך עכשיו, אם את חייבת אינטראקציה אתם, כי אם ההתנהגות שלהם תחזור על עצמה, זה באמת יכול להיות קשה, אז אולי יש אפשרות להיות עם אנשים אחרים כאשר את שם, לפחות בקשר היומיומי? המון הצלחה,

אודי לפעמים אני ממש לא מבינה מה שאתה כותב.. זה היה אחד הפעמים..לא נורא...