האדמה רעדה......................................

הי אודי, בתוך הסבך הזה של המרחק והנסיונות לקיים פגישות, רעדה האדמה והוא זעם וכתב לי מילים רעות. הכל אולי חוסר הבנה, אבל קשה לי הקלות הבלתי נסבלת בה נשלפה החרב לחתוך, התגובה הבלתי נשלטת שלו כשנשמעת לעברו נימה של ביקורת או אי הסכמה. ידו על העליונה. היחסים אינם שוויוניים ואני תלויה בו. הוא מצידו מחליט איך וכיצד ואני צריכה להיות ממושמעת אחרת יעזוב אותי. וזה לא חדש לי. עלי להיות צייתנית וממושמעת ולשלם, בכסף או בגופי או בנפשי, זה לא משנה, כדי שלא יעזבו אותי. אני מעדיפה לשלם כדי שלא אחווה נטישה. זה לא הוגן. מרגישה שיש כאן מימד של התעללות מצידו. כן, זה מדובר אבל לא מגיע לשום מקום. אין לי מי לשתף. אני פוחדת. אני נופלת. לא אוכל להחזיק מעמד אם הוא לא יחזור, אם הכעס שלו לא ישכח אני אבודה. איבדתי את הביטחון בדרך, בקשר ולאן כל זה הולך. עייפתי. אני לא מבינה כלום, לא את עצמי ולא אותו, גם לא את הקשר. לא אוכל להתחיל מהתחלה, לא אוכל שוב לנסות לבנות אמון במקום שנשבר. עייפתי. אני רוצה לוותר ולשקוע. שירה

שירה אהובה ויקרה פרידות כואבות מאוד ולפעמים הן בלתי נמנעות אני לא הייתי נשארת בטיפול אם הייתי מקבלת יחס כזה מהמטפל... נכון שקשה ליצור מחדש מערכת של אמון ...אבל לדעתי יותר קשה להשאר בתוך מערכת שמרגישה לך שמתעללים בך ,,אין שום הצדקה ליחס כזה ולא משנה " כבר ידעת ", לא פוטר אותו מלהתיחס אלייך כאל מטופלת ולא כאל.... נורא עצוב לי לשמוע שהוא מרשה לעצמו לכעוס !! הוא אמור להיות שם בשבילך ולא שאת תעשי כל מה שרק נראה לו כנכון את לא בובה על חוטים שימשכו ותעשי רק לפי רצונו..!! הייתי שוקלת את האפשרות לתת לעצמך פסק זמן עם כל הקושי בדבר ולעשות חשבון נפש אם באמת כדאי להמשיך איתו או ש... יש מלא פסיכולוגים ופסיכיאטרים שיכולים לתת לך מענה הולם למה שכן מגיע לך אוהבת אותך יפה שלי וצר לי נורא על הסבל שעובר עלייך בלי הצדקה !!! חטולית

אשמח לגם וגם