בהמשך לתגובתה של אביב
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הי אודי, בהמשך לתגובה של אביב... חשובים לי גם הראייה שלך, ההסברים שלך... בראש אני מבינה מהו התהליך הרצוי וכיצד המטפל מכוון לשם. בפועל אני לא מצליחה ממש להרגיש את זה, או לחבק את זה או לאהוב חלקים ממני שאיני רוצה. בפועל אין לי תקשורת פנימה ואני די פאסיבית במערכת היחסים הזאת. ברור לי שללא תקשורת או שיתוף פעולה בין העצמיים כולם הכל ישאר כפי שהוא, או יתגבר, או ידעך עם הזמן עד ששוב יתפרץ. האמת, מהמקום המנותק שלי אני לא ממש יכולה לעשות "עבודה פנימית" ולא ממש מבינה מה זה אומר "לעבוד על זה" כשאני מדברת ומשתפת שוב ושוב, מעלה הגיגים ומחשבות, כאבים וטראומות ועדין הכל נותר כשהיה. מה זה "לעבוד על זה", נשמע לי כל כך אבסטרקטי. תודה שירה
שירה יקרה מהמקום המנותק קשה ואולי אי אפשר לחבר בין החלקים ולעשות סדר של הדברים... לעבוד על זה נראה לי שזה להיות איפה שאת - לקבל איפה שאת ולאפשר ... אני רק יכולה לדבר ממקום שלי/לנו.. אני כמוך לא מחוברת לחלקים שבתוכי- אין שיח פנימי- אין תקשורת וכל הטראומות/סיוטים יוצאים החוצה בטיפול וכך זה ממשיך.... האמת אין לי תשובות- רק רציתי שתדעי שאת לא
תודה על המילים וההזדהות ינשוף יקרה
הי שירה, זו עבודה רצינית ביותר, 'לחבר' בין חלקים מנותקים. זה תהליך ארוך ועמוק שלוקח זמן, ומתאפשר פעמים רבות בתוך ובמסגרת הקשר הטיפולי ('שמחזיק' את החלקים השונים והמפוצלים/מנותקים). עבודה קשה ביותר. אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
