קרדיולוגיה התערבותית.......
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
רק השם מצמרר אותי ... אתמול היינו בבית החולים איכילוב כי אמי הוזמנה לניתוח החלפת קוצב לב ...לכאורה ניתוח פשוט שלא אמור לקחת יותר משעה...רק שבפקידה כאן טעתה ובמקום תור לניתוח קבעה שוב תור לבדיקת רופא...אחרי כל ההכנות הנפשיות לקראת הניתוח ...כעסתי ...והסברתי שהטעות שלהם קבע שנבוא היום בבוקר מוקדם לניתוח עוד לפני שהספקתי להגיב שלחו אותי בין הקומות לאורך ולרוחב הבנינים ממקום למקום להשיג אישור...וכמו בכל בית חולים מנערים אותי ...הלוך ושוב...הרגלים שלי כבר לא הלכו... איכילוב כיום לא רק בית חולים אלה מעצמה מפחידה שאני נכנסת מקצה האחד ויצאת ממקום אחר מי עוד כמוני שהולכת לאיבוד..נסיתי לזכור כניסות ויציאות לפי תמונות..מעליות מפחדת לעזוב את המיקום שלי ... לפני שעה הכנתי אותה לכניסה לניתוח ועכשיו רק מחכה שהכל יגמר ותרגיש טוב סוף סוף בהמתנה חטולית
כבר אחרי הכל ברוך השם הניתוח עבר בהצלחה ואמי מרגישה כבר...יותר טוב... הלילה כהרגלי בקודש כמו בכל אישפוז שלה אני נשארת כאן איתה כל הלילה.... וב"ה מחר בבוקר הביתה.. אז גם הלילה שוב חושבת אייך שוב חוזרת לבית הרוחות.. כי אתמול ישנתי אצלה אבל מרוב תשישות נרדמתי בלי לחשוב... זה לא שנאה לבית ..הקירות לא פגעו..זה רק הזכרונות שנמצאים שם מיד בכניסה אודי סע לשלום תהנה ותחסור לשלום.. ועד הפעם הבאה..להתראות חטולית
מאחלת רפואה שלמה לאימך והרבה כוחות לך להמשיך ולהתמודד. גם אני הייתי באיכילוב עם אמי אתמול והיום, היא עברה ניתוח להסרת גידול סרטני מהשד. לא פשוטה ההתמודדות עם ההורים המתבגרים והמחלות. בית החולים באמת עצום במימדיו, כמו מפעל ענק לתיקון אנשים. איתך שירה