אודי..

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

20/06/2019 | 07:08 | מאת: אביב 22

כתבת לי שחלקים מתים סוגרים שיח .... נכון אולי כרגע זה עדיף ...ובכל זאת כותבת כאן ולא למטה ..(למרות שהגבתי שם הבוקר ) כי משהו בי עוד נלחם לנסות לא לוותר להחיות את מה שמת . אבל האמת שמת הוא מת הוא מת..... אין לי ספק שהניתוק הזה בן ההגיון לרגש מאוד בולט אצלי כרגע . בהגיון מבינה הכל .. מבינה על מה זה יושב אצלי מבינה את השיח שהיה כאן ....ברגש זה לא היה שיח ..כשסנופקין נתנה את הדוגמא על הזוג מהמציאות היו מי שענו לה שכאן זה לא המציאות ...נכון אבל מאחורי השם והמקלדת יושב אדם...והאדם הזה בעולם הרגש שלו היווה קליעה למטרה. מכיר את הסיפור על הגדר והמסמרים ...אז כן המסמרים הוצאו על ידי ...עקרתי אותם מתוך ההבנה מתוך ההגיון .. אבל הפצעים החורים נשארו וככל שחולף הזמן הם לא נרפאים ...חלקם אף נמקו והאברים מתו .. לא מרגישה שמסוגלת לשתף כאן במה שכואב כי אולי יאשימו אותי שאני מקיאה לא מסוגלת לפתוח הודעה ואני עושה זאת כשסגור כאן כמו גנב כשאיש לא רואה כי יאשימו אותי בלקיחת מקום ועוד ועוד .... יש מי שיגיד קרבן יש מי שיגיד שהכל היה נכון וזה עניין של גבולות וריכוז של יישות אחת ....בקיצור אודי תחושת השייכות שלי לכאן מתה .....ומה שכרגע משאיר אותי עוד מסתובבת סביב המקום הזה זה ניסיון שלי עם עצמי לרפא את הפצעים ....לא להרגיש כמו מי שגורשה מכאן שנאמרה לה לכי כי אם מי שהולכת מכאן מרצונה המלא ...וזה כנראה לא יקרה ...כי האמת והיא כואבת גורשתי מכאן ...וחלקים ממני מתו בבעיטה הזו .... אותם חלקים שמתו כבר פעם בעבר ....ולא כאן ...והכל מתערבב בכאב אין סופי ... אז אולי אני סוגרת שיח....ואולי לא היה כאן שיח מעולם .. אבל האמת אודי שפשוט כואב ברמות שאני אפילו לא יכולה לתאר .....

01/07/2019 | 18:55 | מאת: שירה2017

אביב יקרה, מאוד כואב לקרוא אותך, מלאת העוצמה ההודעה והדימויים שאת משתמשת בהם מעבירים את עוצמת הכאב. עצוב שאת מרגישה לא שייכת ושאינך יכולה להביא לכאן את הכאבים שלך. יותר מאשמח שתמשיכי להיות כאן אפילו בלבטים אם להיות כאן. תחושת הגירוש שאת חווה קשה מנשוא ואולי אם תנכיחי את עצמך לאט לאט תוכלי להקל על התחושה הנוראית הזאת ולו במעט. כמוך, גם אני חווה את הפער הבלתי נתפס בין ההגיון לרגש. איתך, שירה

הי אביב, עצוב לקרוא את הרגשתך. חשוב לי להבהיר שאת רצויה כאן מאוד, את חלק חשוב ובלתי נפרד מהמקום הזה. זה שיש קונפליקט מכאיב - לא אומר שגורשת. אודי

02/07/2019 | 06:24 | מאת: אביב 22

אם לא תגיב הבין ... אוקיי מסכימה שאת תחושת הגרוש אני מרגישה לא נאמר לי במילים לכי מכאן... אחרי יותר מחודש כתבתי הודעה ... כתבת לי את בסדר ,המילים האלה גררו תגובות מה שכיווץ שובאת הלב הרי כשהאשימו אותך בעצם הטענה הייתה שאני סינוורתי אותך הפרעתי לך את הראייה... אז בום ללב ....אולי עוד פעם עשיתי משהו בילתי נסבל . אחרי זמן ניסיתי להשתלב בשיח שהיה כאן על מטפלות....בום ללב את מרכז העולם ...מה שמאוד הזכיר את האשמות הקודמות ניסיתי שוב ניסיתי להזכיר לעצמי שאני זאת שנותנת כוח למילים ואז באותו שירשור לא במכוון אלי קיבלתי בדלת האחורית "להגדרת גבולות. באדם ובקבוצה, אולי בתוך נורמה מסוימת". עוד בום ללב תזכורת אל תשכחי את חוצה גבולות תיזהרי במה שאת כותבת .. והיו עוד דוגמאות .. שממש לא בא לי להכנס אליהם.. אז סליחה שבתוך הקונפליקט הכואב הזה שהוטח בי ולא היה שם ממש שיח ....יש לי תחושה של עדיף שתלכי מכאן לרוביינו יהיה שקט ממך.. את האמת אודי אם לא הייתי מכבדת אותך הייתי מוחקת לגמרי את השם הזה...כרגע המקום הזה רק גורם לי לכאב . אשמח לשמוע את הראייה שלך או תובנה מה אני אמורה לעשות ...קונפליקט אמרת ? ותודה אודי תודה על הסבלנות ....

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית