תקופה מאתגרת..........................
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הי אודי, תקופה מאתגרת במשפחה עם כל מיני מחלות. בתוך חודשיים עברו הורי, שניהם, ניתוחים. לאמא שלי יש סרטן. ואני נכנסתי להילוך הכי רובוטי שלי. קצת הלכתי לאיבוד ושמתי את עצמי בעמדה המטפלת והדואגת ושכחתי איך אפשר להתרוקן מזה לגמרי. רב הזמן אני בוהה ולא מצליחה לעשות כלום. קשה לי מאוד לנשום. אמא שלי חיפשה תשובה למה זה קרה לה, מעין חשבון נפש, ואחת התשובות שמצאה היתה שלא היתה אמא טובה. היא אמרה את זה. ואני נורא רציתי להגיד שעשתה מה שיכלה, שנסיבות החיים וכו' אבל שתקתי. הדמעות חנקו את הגרון ולא היה לי אוויר. קיבלתי הכרה. אמא לא היתה טובה.אחר כך פחות כעסתי עליה. עכשיו אני רק טובה ופחות כועסת עליה. כמו שהיה פעם. אבל פעם היה כך כי אסור היה לכעוס על אף אחד, רק על עצמי. לפעמים אני חושבת שאולי אף פעם לא ארגיש שלם, תמיד רק חלק, שאף פעם לא ארגיש שקט כזה שאני מייחלת לו, שקט טוב. שלך שירה
הי שירה, לקבל הכרה. יש הכרה מבחוץ (אמא מכירה בזה שלא היתה אמא טובה, ומכירה בחוויה שלך, בעקיפין) ויש הכרה פנימית (למשל, כעס). ההיפך מניתוק. שלם ושקט זו שאיפה טובה. אודי