הי לכולם ....
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
מתנצלת בפני כל הקבוצה על האיך ועל מה שהבאתי לכאן בשבועות האחרונים מודעת לזה שזה היה מאוד קרבני ....וכמו טובע במקום לאפשר לעצמי לצוף בעטתי בידיים וברגליים לכל עבר כך שגם גלגלי ההצלה שלכם (במבי שירה ) לא חדרו את הלב .... המצוקה מאין מקום ואין שייכות מן הסתם מתערבב עם האין מקום ואין שייכות במשפחה הבסיסית שלי ... צר לי באמת תודה לכם כולכם על הכל אוהבת מאוד
הי אביב, אני 'שומעת' את המצוקה שאת מביאה לפה.. אני גם 'שומעת' את המצוקה שמביאה סוריקטה... כשאני רואה כל אחת מכן בנפרד,מתכווצת לי הבטן.. אני ממש יכולה להרגיש את הכאב של כל אחת מכן.. הכאב ותחושות קשות נוספות ממלאים את הפורום... ואני לא מוצאת מילים לומר לכן... זה נמצא במקום שאין לי מילים... יחד עם זאת, כשאני מתבוננת על המתרחש דרך הפריזמה המערכתית וכפי שכתבתי לאודי, אני חושבת שאתן ,כחלק מאוד מאוד מרכזי ומשמעותי פה... כששתיכן אולי גם מילאתן תפקיד של 'שומרות על רצף הפורום' זמן לא מועט... אני חושבת שאתן נוטלות על עצמכן עכשיו (וייתכן מאוד שבאופן לא מודע) את התפקיד של 'קול קבוצתי' כשהאמירה היא : 'אודי...בבקשה, תחזור להיות אקטיבי יותר בכדי שנרגיש מוחזקות יותר,שנרגיש בטחון רב יותר..' ייתכן אף ש'המריבות ' ביניכן, באופן בלתי מודע 'בכדי להחזיר את אודי 'הביתה' כמו במשפחה כשהילדים מרגישים 'סכנה' שאולי אבא/אמא יעזבו/יברחו מהבית.. הילדים מתחילים לריב ביניהם וכך 'מחזירים' את ההורים לתפקוד מלא ואינטנסיבי יותר... שלכם, במבי
ייתכן והדימוי שאת משתמשת: 'כמו טובע שבועט בידיים וברגליים לכל עבר..'הדימוי הזה אולי מהווה קול קבוצתי לאודי כשהקבוצה מחפשת 'גלגל הצלה'.... מעניין ... במבי
אביב יקרה הייתי רוצה להאמין שיש מקום להכל כאן- כולל תחושת קרבני, וכל שאר הרגשות ... אנחנו בני אדם לא רובוטים... גם לי יש חלק קרבני וכן הייתי רוצה לדעת שיש מקום להניח את זה כאן. זה שאת מבינה מאיפה זה נובע מצויין אבל זה לא נוגד בהצורך להביע את מכלל רגשותייך... אני רוצה לשמוע ולהקשיב לך.. אוהבת, ינשופים
אוהבת את הראייה שלך אבל עוד זוית ... נכון בשלב מסויים אני וסוריקטה שמרנו על הרצף כאן זה נהייה סוריקטה ואני ואני וסוריקטה ...מה שבשלב מסויים הרג את שתיינו אני חשבתי לעצמי שסוריקטה לוקחת מרחק כדבריה לכיוון המציאות יותר ואין לה זמן ...ואז מצאתי את עצמי אביב עם אביב כאן .. ואז ביקשתי מכן בנות אל תשאירו אותי לבד ...כתבתן לי את ומיכל ואחרות שזה בסדר כל אחת באה כשנכון לה והאשמתן אותי שאני "מכריחה "אותכן לבוא שאני באה בטענות ... בטיפול אמרתי למטפלת מה שכתבתי כאן שזה לא הוגן ככה להשאיר את אודי לבד גם בלי ידיעה מתי או איך נבוא זה פשוט לא הוגן ... כתבתי את זה גם כאן ....והתחלתי לצאת מכאן גם אני ...חלק מהיציאה הייתה גם כי לי אישית ותמיד אמרתי את זה (אפשר לראות לזה עדויות רבות כאן וברחבי הרשת )שיותר חשוב לי הקבוצה מהמילים של אודי . ואז ברוב טימטומי שיתפתי כאן שאני לא יודעת איך להפחית אותי מכאן ואני עושה ניסוי. כן זה שהרג כאן את סוריקטה לטענתה ... ואז בא הפיצוץ הגדול או כמו שסוריקטה מכנה חלוקה מחדש של השטח .. אבל מה ?,, לא באמת אני הייתי הבעיה גם לא הדומיננטיות שלי כי אם ההעדרות של אודי .. זוכרות שאודי שאל אז לפני שהוא יצא בפסח למה דווקא עכשיו למה בעיתוי הזה . האם זה קשור אל זה שהוא יוצא האם יש שם כעס . החרשתן ולמה כי היה קל להפוך אותי לפציינט המזוהה.. אביב תלך יהיה כאן טוב (מנדי סוריקטה והרבה שקט) אבל מה ,???? אביב לא הייתה כאן מעל חודש רצוף וזה לא שינה את המצב ...כי הקנאה באביב על היחס של אודי או המקום שהיא לקחה לא הייתה באמת הבעייה . הקושי של הקבוצה זה כי אודי חסר לכן כאן ... כי היה לכן קשה מילואים וחג וטיול אופניים ... אבל אודי כאן בטוב ובהתנדבות אז לא "נכעס "עליו . נאשים את אביב שהיא מסנוורת אותו שלא יראה אחרות ,נאשים את אביב שהיא לוקחת מקום .. בקיצור ... ואוףףף שוב ניכנסתי לזה . .באמת קשה לי לדבר על זה כמו מישהו מהצד זה נוגע בי .. הנפש שלי מחוררת מאשמות עוד ועוד האשמות .. . בקיצור במבי ,מה שניסיתי להגיד שלא בטוח שאני וסוריקטה זה באמת הבעייה .. וכן תמיד שאודי נסע דובר כאן על הקושי בהעדרו זה לא נראה לך מוזר שפתאום מה7.4 הקושי שמדובר הוא רק אני וסוריקטה .... אז כן ....לכולם יש אחריות לאודי ולקבוצה ... הקבוצה צריכה לשמור על הרצף אבל הקבוצה בטח במצבה המפורק עכשיו זקוקה למנהיג .. ולא מישהו מהקבוצה .. כי אם את אודי .להרגיש בטוח כאן להרגיש רצפה ... והאמת שלדעתי אודי נמצא כאן אולי מעט כי גם ההודעות לא עולות .אבל הוא נמצא מה שהוא יכול ....אז לנו כקבוצה יש אחריות גדולה יותר ולענות ב3 בבוקר זה הכי אומר אני כאן ...
אביב, לא כל כך מצליחה להבין את דברייך... אם אני מבינה נכון,את אולי אפילו מחזקת את דברי לגבי ההשערה של 'המריבות 'בקבוצה..??? לא זכור לי שהאשמתי אותך מתיישהו...?? גם לא נראה לי עד כמה שאני מצליחה שהיית 'פציינט מזוהה' אם כבר פציינט מזוהה.. נראה לי נכון יותר שבזמנו מימהנטלה תפקיד זה.. גם מנדיי נטלה (אולי) תפקיד זה.. אבל את אביב ...??? ....לפחות לי זה לא נראה כך... לגבי אודי.. לי הקבוצה חשובה אבל למילים והנוכחות של אודי הם הם שבגללם /בזכותם אני פה!!!!! אם אודי לא יהיה - גם אני לא אהיה מבחינתי , למילים של אודי יש את המשמעות העמוקה ביותר פה בפורום!!!!! אגב,מעולם לא קינאתי בך על 'יחס מועדף' מאודי.. מעולם לא הרגשתי שאודי מסונוור על ידך.... משונה... אני מרגישה שאני אומרת לך את זה בכעס...לא.. בזעם !!!! כאילו אני מרגישה שאני כמו מושכת את היד של אודי אלי ואומרת : אודי - לא שלך, אודי שלי.. :)) בגדול אביב, ההודעה שלך אולי מחזקת את דברי לגבי הקשר בין המשמעויות השונות של המריבות שמתרחשות עכשיו להיעדרויות של אודי בתקופה האחרונה והאקטיביות והאינטנסיביות שלו שפוחתות עוד ועוד... במבי.
וואו... אני מנסה לשחזר בראש מה כתבתי לך כתגובה ... אני ערה לכך שגם אני כעסתי .. כעסתי על האמירה שלך והפרשנות שנתתי לגבי 'הסנוור'... אם אני מזיזה את ה'זום'.. מתבוננת שוב דרך הפריזמה המערכתית זה נשמע לי הזוי.. למעשה 'ילדים לא מעטים רבים פה במשפחה עכשיו' את,אני ,סוריקטה (חבל לי מאוד שאת בוחרת לשתוק עכשיו..) ומיכל... ואני מסכימה עם דברייך : "הקבוצה במצב מפורק וזקוקה למנהיג".. במבי.
מי דיבר עלייך ... שיברנו על הקבוצה על הריב עם סוריקטה ...זה בדיוק מה שנאמר לי ...אני לא המצאתי ולא אמרתי שאת אמרת .... די בבקשה די חבל שהגבתי לך כאן מההתחלה אני לא מצליחה להסביר אותי כולכן כל הזמן נעלבות ממני ואני מרגישה הכי רע שאפשר .. באמת שאין לי כוח או אויר מצטערת לוקחת את כל מילותיי חזרה ...את האמת לא משנה מה קורה כאן .... את בסדר לרגע לא חשבתי אחרת באמת סליחה ...אין לי יותר כוחות להסביר .. אוקיי אני כמו מסננת מנוקבת לגמרי והמילים יוצאות עקום .. לקחתי פסק זמן מכאן ...באמת שלא מצליחה להסביר את עצמי לאף אחת מכן וכולכן נעלבות אז ....הגיע הזמן לפסק זמן . אוהבת ושוב סליחה
אביב יקרה, אני רואה כמה את מרגישה לא מובנת, כמה את מרגישה שהמילים שלך יוצאות מהקשרן וכמה אשמה וכאב את נושאת על כך. קשה לי לראות שכך את מרגישה ומתסכל שאין דרך להראות לך אחרת, אי אפשר להתווכח עם רגשותייך, כפי שאת אמרת. במבי באה בטוב, והאירה דברים מזוויות קצת שונות. אולי בשבילך הדרך היא לא בלקחת פסקי זמן אלא להמשיך להביא את המילים שלך עד שתרגישי שמשהו נפתר? אולי תנסי אחרת כדי שמשהו לבסוף יוקל לך? שלך שירה
אביב הי, לא נעלבתי ממך ועד כמה שזכור לי גם לא כתבתי את המילה שהשורש ע.ל.ב מוזכר בו... כן היה לי תמוה ..ושאלתי את עצמי אם אכן האשמתי אותך מתיישהו.. פשוט כי לא היה זכור לי משהו כזה.. לא נעלבתי.. משונה... ההעלבות לדעתי,מעולמך הפנימי... כן דיברתי על 'כעס','זעם' זה היה ב'חצי קלא'ץ 'כזה... עם קריצה בעין... דיברתי על הרגשות של 'כעס וזעם' בהתייחסות למה שכתבת על כך שהקבוצה מקנאה בך על ייחס מועדף שאת מקבלת מאודי ושהוא מסונוור ממך... הרגשתי שזה מעורר בי כעס ,זעם ,אך בו זמנית גם הרגשתי שהכעס והזעם הם עם קריצה בעין.. כזה חצי קלא'ץ.. תערובת מוזרה... אביב, כפי שאני מצליחה אולי לראות ,את חלק מאוד מאוד מרכזי וחשוב פה בקבוצה... לא מבינה מה קורה פה.. אלא אם כן אני מתבוננת דרך הפריזמה המערכתית... במבי
הי אביב, כמו שאמרו לך אחרות כאן: את מביאה את עצמך ואת תחושותייך - וזה בסדר. החוויה שאת מתארת מטלטלת ולא פשוטה (ובווירטואלי היא אפילו מתעצמת, בהיעדר אמצעי תקשורת אחרים מלבד המילה הכתובה). יש לך מקום חשוב כאן. אני משער שתצליחי למצוא את הקרבה-מרחק הנכונים כמו גם את המידה והמינון הטובים לך. אמר לי פעם איש שאני מאוד מעריך, שהחכמה היא לאסוף את עצמך אחרי שאתה מרגיש שנפלת/נפגעת ולמצוא את הדרך לשקם את הדרוש שיקום כדי להגיע למקום טוב יותר. ונראה לי שאת מתאמצת בכיוון זה, וזה מכאיב אמנם, אבל נכון וטוב. אודי