סליחה שהיום כותבת הרבה...אבל עכשיו אני אחרי פגישה ורוצה לשתף....

מסתמן שכן. תהיה פרידה. לא יאמן.. אני במצב כזה שאני כבר יודעת איך היא תגיב..וידעתי שהאפשרות שהדלת פתוחה תהיה. היא הבינה שזה רצוני, ואף הסכימה. שאלתי כמה זמן תהליך? והיא אמרה אולי עד סוף אוגוסט או עד החגים...מה שאחליט. ואני החלטתי ש10 פגישות..פגישה לכל שנה..אז זה יוצא באמצע מה שהציעה. היה לי ברור שנברר למה עכשיו? והאם סגרנו נושא מסויים ואיך אני? וגם ספרתי לה שבפורום חתמתי מיכל השלמה! לא כמו פעם..היום מרגישה שלימה. מה שאהבתי שהיא אמרה שאם נראה שלא מתאים אז לא! והאפשרות לפגישה כשארצה או מקרה חירום אם יהיה פתוחה תמיד וגם פגישה מרוחקת כדי לשמוע איך אני אפשרית!! מה שרציתי לשמוע, שמעתי. אז מתחיל תהליך....והפעם תהליך של צמיחה וגדילה וללא קביים.. מעניין איך יהיה. קראתי שפרידה גורמת לרגרסיה, ושמודעות עצמית חשובה לפרידה וכו,'... מרגישה שלימה עם ההחלטה, זה לא אומר שלא יהיה קשה ואולי אתחרט. מבחינתה הכל לגיטימי וכייף שכך. תודה לכם..ואשתדל לשתף פה.. מקווה שזה בסדר שאני במקום אחר מכלם פה. ושזה לא פוגע באף אחת.. תודה אודי וכלם.

הי מיכל יקרה, ניסיון אמיץ. יפה שתפוגגה קצת החרדה שהבעת בהודעה קודמת פן תהא זו גדיעה באחת. יפה שקיבלת מידע המשכי על המציאות. כשאני חושבת על הפרידה אצלנו - מתארת לעצמי שכנראה יהיה צריך להיות מישהו נוסף בעולם שאסכים איכשהו להישען עליו. אך בינתיים אין משהו מבוסס דיו. סיבות לא מודעות, חלקן מוכרות למדי (כבלעדיות) יש לכך, כנראה. תלות ומעגלי תמיכה, בחווייה ובמעש, איכשהו נראים לי חלק חשוב בלי קשר לטיפול. אולי אנ'לא חזקה מספיק בענייני פרידות. אבל הי, אנחנו עובדים על הקטע הזה רוב הטיפול, אולי. וגם זה בסדר. להתראות ובהצלחה, סוריקטה

מיכלי יקרה אני שמחה בשבילך... 😊